מאמין בין מאמינים

שמואל‭ ‬טרופ

בינואר‭ ‬1874‭ ‬נפגש‭ ‬חוקר‭ ‬האסלאם‭ ‬הצעיר‭ ‬איגנאץ‭ ‬גולדציהר‭ (‬1850‮–‬1921‭) ‬עם‭ ‬שיח‮'‬‭ ‬מוחמד‭ ‬אלעבאסי‭ ‬אלמהדי‭, ‬רקטור‭ ‬האוניברסיטה‭ ‬היוקרתית‭ ‬אלאזהר‭ ‬שבקהיר‭, ‬וניסה‭ ‬לשכנע‭ ‬אותו‭ ‬לקבלו‭ ‬כסטודנט‭ ‬הלא–מוסלמי‭ ‬הראשון‭ ‬בתולדות‭ ‬האוניברסיטה‭. ‬כאשר‭ ‬שאל‭ ‬עבאסי‭ ‬את‭ ‬גולדציהר‭ ‬מהי‭ ‬דתו‭, ‬השיב‭ ‬גולדציהר‭ ‬בתחכום‭ ‬ובערבית‭ ‬שוטפת‭: ‬‮"‬שמי‭ ‬הוא‭ ‬איגנאץ‭ ‬אֶלְמַגַ'רִי‭, ‬נולדתי‭ ‬בקֶרֶב‭ ‬אַהְל‭ ‬אֶלְכִּתַאבּ‭, ‬ואני‭ ‬מאמין‭ ‬שאקום‭ ‬לתחייה‭ ‬עם‭ ‬מאמיני‭ ‬האחדות‮"‬‭. ‬

במקום‭ ‬לגלות‭ ‬את‭ ‬זהותו‭ ‬האמיתית‭ ‬כיהודי‭ ‬שומר‭ ‬מצוות‭ ‬כינה‭ ‬גולדציהר‭ ‬את‭ ‬עצמו‭ ‬‮'‬מג'רי‮'‬‭ (‬הונגרי‭), ‬ציין‭ ‬כי‭ ‬הוא‭ ‬שייך‭ ‬לאחד‭ ‬מ'עמי‭ ‬הספר‮'‬‭ ‬המוכרים‭ ‬באסלאם‭, ‬ולבסוף‭ ‬הצהיר‭ ‬על‭ ‬אמונתו‭ ‬באחדות‭ ‬האל‭. ‬גולדציהר‭ ‬המשיך‭ ‬והדגים‭ ‬את‭ ‬בקיאותו‭ ‬בהלכה‭ ‬האסלאמית‭ ‬והתקבל‭ ‬לאוניברסיטה‭. ‬

למרות‭ ‬מחקרו‭ ‬יוצא‭ ‬הדופן‭ ‬והיכרותו‭ ‬הקרובה‭ ‬והנדירה‭ ‬עם‭ ‬האסלאם‭ ‬לא‭ ‬זכה‭ ‬גולדציהר‭ ‬במשרה‭ ‬אקדמית‭ ‬כשחזר‭ ‬לבודפשט‭, ‬בעיקר‭ ‬בשל‭ ‬סירובו‭ ‬להתנצר‭. ‬את‭ ‬רוב‭ ‬חייו‭ ‬המקצועיים‭ ‬העביר‭ ‬במזכירות‭ ‬הקהילה‭ ‬היהודית‭. ‬עם‭ ‬זאת‭ ‬כשנפטר‭ ‬בשנת‭ ‬1921‭, ‬כבר‭ ‬נודע‭ ‬כְּבר–סמכא‭ ‬הגדול‭ ‬ביותר‭ ‬באירופה‭ ‬בתחום‭ ‬האסלאם‭. ‬

באותה‭ ‬שנה‭ ‬דנה‭ ‬ההנהלה‭ ‬הציונית‭ ‬בהקמתה‭ ‬של‭ ‬אוניברסיטה‭ ‬עברית‭ ‬והכירה‭ ‬באוסף‭ ‬גולדציהר‭ ‬על‭ ‬6,000‭ ‬הספרים‭ ‬וכתבי‭ ‬היד‭ ‬שבו‭ ‬כבעל‭ ‬חשיבות‭ ‬רבה‭. ‬אוסף‭ ‬גולדציהר‭ ‬הגיע‭ ‬לירושלים‭ ‬בשנת‭ ‬1924‭ , ‬והוא‭ ‬מהווה‭ ‬את‭ ‬ליבת‭ ‬אוסף‭ ‬האסלאם‭ ‬והמזרח‭ ‬התיכון‭ ‬בספרייה‭ ‬הלאומית‭ ‬עד‭ ‬היום‭.‬