ציונות על המפה
חזי עמיאור
איך להגיע מירושלים לדמשק? היכן נמצאים המקומות המוזכרים בסיפורי האבות וחכמי המשנה? את התשובות על שאלות מעין אלו סיפקו בסוף המאה התשע–עשרה מפות רבות אשר שימשו את הנוסעים אל הארץ, עולי רגל וחוקרים כאחד.
שלא כנוסעים לארץ ישראל, מרבית יהודי הגולה לא נזקקו למידע גאוגרפי שימושי, אלא ביקשו לתלות ייצוג יפה של הארץ על קיר ביתם לאות הזדהות עימה ולהבעת הכמיהה אליה. הציורים שבזמנו כונו 'פנורמה' והיום נקראים 'טבלאות קרטוגרפיות', מילאו צורך זה.
מסביב לטבלה נהגו להדפיס כותרת ארוכה בתבנית קבועה. הנוסח נפתח בדרך כלל במילים "צורת הארץ הקדושה לגבולותיה", ולאחר מכן הופיע פירוט בנוסח "עריה וכפריה, הריה וגבעותיה" וכיוצא באלה. בטבלה נראים קווי המתאר של הארץ, ארבע ערי הקודש ואתרים המוכרים מן העבר העתיק של הארץ וכן קברות הצדיקים והקדושים מכל הדורות.
טבלה מאוירת זו, אשר נדפסה בברסלאו, אמנם הולכת בעקבות קודמותיה, אך מציגה גם מבט יהודי חדש על הארץ וביטוי מודרני של המחויבות ההיסטורית אליה. החידוש מתבטא בין השאר בכותרת. לאחר הפתיחה בנוסח הרגיל נוספו על ציון מקומם של קברות הצדיקים "כל האחוזות והקולוניות אשר התישבו בהן היהודים השבים מכל ארצות גלויותיהם לעבוד את אדמת ארץ אבותיהם כימי קדם".
ואכן, לצד האתרים העתיקים המוכרים מצוינות בטבלה המושבות החדשות שייסדו עולי העלייה הראשונה החל בשנת 1882, ולצידן מופיעים מוסדות אחדים של היישוב החדש בירושלים וביפו. וכשם שמקום האתרים נקבע על פי ארבע רוחות השמיים, כך מסודרות המושבות בקבוצות, לפי שיוכן לאזורי ההתיישבות: יהודה, השומרון, הגליל העליון והגולן.
תאריך יצירתה של טבלה קרטוגרפית זו ונסיבות הכנתה אינם ידועים לאשורם, אך אפשר להניח כי היא נדפסה בסוף שנת 1897. זו הייתה המפה הראשונה שבה הופיע היישוב החדש בארץ ישראל.
