רישומים מארץ הקודש
מילכה לוי–רובין
בשנת 1872 הגיע לארץ הקודש קלוד רנייה קוֹנדֶר (1848–1910), הוא היה אז בן עשרים ושלוש. קונדר – סוקר, סרטט וסגן בחיל ההנדסה המלכותי הבריטי – הופקד על ניהול הסקר בארץ ישראל, אשר בו החלה זה לא מכבר הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund). קרן זו שמה לה למטרה לחקור את ארץ הקודש חקירה מדעית. עם עמיתו הקצין הורשיו ה' קיצ'נר – לימים שר המלחמה הבריטי המהולל במלחמת העולם הראשונה – סקר קונדר את הארץ ומיפה אותה במהלך שלוש שנים בלבד. את ממצאיו סיכם בעשרים ושישה גיליונות.
אלו היו זמנים סוערים – כוחה של האימפריה העות'מאנית הלך ופחת, ומעצמות המערב, מוּנעות ממניעים צבאיים וכלכליים, ביקשו להעמיק את אחיזתן במזרח. חוקרים והרפתקנים מן המערב שוטטו במרחב היסטורי עתיק זה, להוטים לפענח את סודותיו של המזרח הקרוב הקדום.
סקרנותו של קונדר, אנגלי פרוטסטנטי בעל השכלה מעולה, התעוררה אף היא בעקבות המפגש עם ארץ הקודש. האלבום שיצרה משפחתו ושתרם נכדו לספרייה הלאומית, מכיל מכתבים רבים הכתובים בכתב ידו, ובהם רישומים יפהפיים ששלח קונדר הביתה במהלך שלוש שנות מסעו. רישומים אלו מאפשרים לנו לראות את הארץ בעיניים אירופאיות – אישה ערבייה שואבת מים או מנהגי חתונה יהודית על רקע הנוף המקומי.
המכתבים מכילים אנקדוטות ורשמים רבים ומגלים את התפכחותו של קונדר מארץ הקודש: "בחלקה פלשתינה היא בהחלט ארץ עשירה, פורה, ויפהפייה [...] בחלקים אחרים היא עלובה, והכפרים והערים הם הכול מלבד ציוריים". המכתבים גם משקפים את הערכתו העצמית הגבוהה של קונדר ואת שאיפותיו: "אני [...] מאוד שמח שהדברים הולכים למישרין, ואם ירצה האל ויעביר את שלוש השנים שלי בפלשתינה בבִטחה, אתפרסם עם חזרתי ואעשה לעצמי שם שיאפיל על קודמיי"