מריה האתיופית חוזרת לירושלים
שי אשל
בשנת 1838 גילה הממציא והגאוגרף הנודע אנטואן דְ'אַבָּדִי (1810–1897) כתב יד מפואר מן המאה השש–עשרה: ספר תפילה אתיופי המוקדש לבתולה מריה – אַרגָנוֹן. כתב היד, הכתוב בשפת הגעֵז ומעוטר באיקונוגרפיה יפהפייה של מריה והילד ישוע, כולל גם איורים של גאורגיוס הקדוש הורג את הדרקון ועוד דוגמאות צבעוניות ואקספרסיביות מן האמנות הדתית האתיופית. ד'אבדי התרשם כל כך מכתב היד עד שלקח אותו עימו למסעותיו ברחבי אתיופיה למרות משקלו וגודלו החריגים ועשה אותו ל"כרית שלי, כאשר ישנתי על הקרקע, ולכסאי כאשר בצעתי את לחמי הפשוט עם האתיופיים, השאהוֹ והבדווים".
בביקור קצר שערך ברומא לפני שחזר לאתיופיה, הציג ד'אבדי את כתב היד לאספן הנלהב לורד יו קליפורד. כתב היד הנדיר החליף כמה ידיים בטרם צורף אל אוספי הספרייה הלאומית. ניתן רק להניח כי הסופר והמאייר האתיופים של כתב היד היו שמחים לדעת שיצירתם מצאה את דרכה לירושלים, מקור הדת והלאומיות האתיופיות. על פי המסורת האתיופית ירושלים היא המקום שבו התאהבו המלך שלמה ומלכת שבא זה בחוכמתה של זו וזו בחוכמתו של זה, ובה בילו יחדיו לילה אחד, ראשון ואחרון. בעקבות אותו לילה הרתה מלכת שבא וילדה את הקיסר הראשון בשושלת הסולומונית, אשר מלכה באתיופיה מאות בשנים.
%20%E2%80%AC%D7%9B%D7%AA%D7%91%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%99%D7%93%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%A8%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%9E%D7%9F%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%94%D7%A9%D7%A9%E2%80%93%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94%E2%80%AD:%20%E2%80%AC%D7%A1%D7%A4%D7%A8%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%A9%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%9C%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%94%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%E2%80%AD%20%E2%80%AC%E2%80%AE%E2%80%93%E2%80%AC%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%90%D6%B7...){kind=link}