השיר הנודד

שמואל‭ ‬טרופ

המלומד‭ ‬והלקסיקוגרף‭ ‬מוחמד‭ ‬פירוזאבאדי‭ (‬1329‮–‬1414‭) ‬חי‭ ‬את‭ ‬חייו‭ ‬בדרכים‭. ‬כפי‭ ‬שמעיד‭ ‬שמו‭, ‬הוא‭ ‬נולד‭ ‬בעיר‭ ‬פירוזאבאד‭ ‬שבאיראן‭, ‬קיבל‭ ‬את‭ ‬חינוכו‭ ‬בשיראז‭ ‬ולאחר‭ ‬מכן‭ ‬הרחיק‭ ‬לבגדד‭. ‬מגיל‭ ‬עשרים‭ ‬חי‭ ‬בדמשק‭, ‬ירושלים‭, ‬מכה‭ ‬ודלהי‭ ‬ולבסוף‭ ‬התיישב‭ ‬בתימן‭, ‬שם‭ ‬התמנה‭ ‬לראש‭ ‬בית‭ ‬הדין‭ ‬השרעי‭.‬

במהלך‭ ‬חיי‭ ‬הנדודים‭ ‬שלו‭ ‬חיבר‭ ‬פירוזאבאדי‭ ‬יצירות‭ ‬רבות‭, ‬המפורסמת‭ ‬שבהן‭ ‬היא‭ ‬המילון‭ ‬הערבי‭ ‬‮'‬האוקיינוס‭ ‬רחב‭ ‬הידיים‮'‬‭. ‬הביוגרפים‭ ‬של‭ ‬פירוזאבאדי‭ ‬מספרים‭ ‬כי‭ ‬במסעותיו‭ ‬עסק‭ ‬תמיד‭ ‬בלימוד‭, ‬בקנייה‭ ‬ובמכירה‭ ‬של‭ ‬ספרים‭ ‬וניצל‭ ‬כל‭ ‬הפסקה‭ ‬במסע‭ ‬כדי‭ ‬לקרוא‭. ‬הוא‭ ‬לא‭ ‬היה‭ ‬יוצא‭ ‬דופן‭ ‬בתקופתו‭. ‬בעולם‭ ‬המוסלמי‭ ‬בימי‭ ‬הביניים‭ ‬היו‭ ‬תנועה‭ ‬וידע‭ ‬קשורים‭ ‬קשר‭ ‬בל‭ ‬יינתק‭; ‬מלומדים‭ ‬יצאו‭ ‬למסעות‭ ‬רחוקים‭ ‬כדי‭ ‬ללמוד‭ ‬ממורים‭ ‬בכירים‭, ‬וספרים‭ ‬הופצו‭ ‬על‭ ‬פני‭ ‬מרחקים‭ ‬עצומים‭. ‬

בשנת‭ ‬1362‭, ‬במהלך‭ ‬מסעו‭ ‬בחזרה‭ ‬לדמשק‭, ‬וייתכן‭ ‬שאף‭ ‬בזמן‭ ‬שהותו‭ ‬בירושלים‭, ‬העתיק‭ ‬פירוזאבאדי‭ ‬כתב‭ ‬יד‭ ‬זה‭ ‬של‭ ‬‮'‬פואמת‭ ‬הגלימה‮'‬‭ (‬קצידת‭ ‬אלבורדה‭), ‬ואליו‭ ‬נוספו‭ ‬איורים‭ ‬בשלב‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭. ‬זהו‭ ‬אחד‭ ‬מן‭ ‬הטקסטים‭ ‬הערביים‭ ‬הקלסיים‭ ‬הפופולריים‭ ‬והמצוטטים‭ ‬ביותר‭: ‬שיר‭ ‬מיסטי‭ ‬מן‭ ‬המאה‭ ‬השלוש–עשרה‭, ‬המהלל‭ ‬את‭ ‬הנביא‭ ‬מוחמד‭. ‬פירוזאבאדי‭, ‬שכתב‭ ‬פירוש‭ ‬משלו‭ ‬לשיר‭, ‬התעניין‭ ‬בעיקר‭ ‬בהיבטיו‭ ‬הלשוניים‭. ‬קורותיו‭ ‬של‭ ‬כתב‭ ‬היד‭ ‬במאות‭ ‬השנים‭ ‬הבאות‭ ‬עלומים‭, ‬אולם‭ ‬איגרת‭ ‬שנכתבה‭ ‬בפרסית‭ ‬בשנת‭ ‬1911‭ ‬וצורפה‭ ‬אליו‭, ‬מספרת‭ ‬כי‭ ‬בסופו‭ ‬של‭ ‬דבר‭ ‬חזר‭ ‬כתב‭ ‬היד‭ ‬לאיראן‭, ‬מולדתו‭ ‬של‭ ‬פירוזאבאדי‭. ‬את‭ ‬האיגרת‭ ‬כתב‭ ‬בעליו‭ ‬של‭ ‬כתב‭ ‬היד‭ ‬באותה‭ ‬העת‭ ‬לוטף‭ ‬עלי‭ ‬אבן‭ ‬מוחמד‭ ‬אלכאט‮'‬ם‭, ‬והיא‭ ‬מתארת‭ ‬כיצד‭ ‬אסף‭ ‬בקפדנות‭ ‬את‭ ‬שישה–עשר‭ ‬הגיליונות‭ ‬של‭ ‬כתב‭ ‬היד‭ ‬ממקומות‭ ‬שונים‭ ‬במשך‭ ‬עשרים‭ ‬שנה‭. ‬למרות‭ ‬עמלו‭ ‬של‭ ‬אלכאט‮'‬ם‭ ‬לא‭ ‬נותר‭ ‬כתב‭ ‬היד‭ ‬באיראן‭ ‬במשך‭ ‬זמן‭ ‬רב‭. ‬חותמת‭ ‬המופיעה‭ ‬בדפיו‭ ‬האחרונים‭, ‬מעידה‭ ‬על‭ ‬האישור‭ ‬להוציאו‭ ‬מן‭ ‬המדינה‭ ‬בשנת‭ ‬1930‭.‬