מאמר: השיר הנודד
השיר הנודד
שמואל טרופ
המלומד והלקסיקוגרף מוחמד פירוזאבאדי (1329–1414) חי את חייו בדרכים. כפי שמעיד שמו, הוא נולד בעיר פירוזאבאד שבאיראן, קיבל את חינוכו בשיראז ולאחר מכן הרחיק לבגדד. מגיל עשרים חי בדמשק, ירושלים, מכה ודלהי ולבסוף התיישב בתימן, שם התמנה לראש בית הדין השרעי.
במהלך חיי הנדודים שלו חיבר פירוזאבאדי יצירות רבות, המפורסמת שבהן היא המילון הערבי 'האוקיינוס רחב הידיים'. הביוגרפים של פירוזאבאדי מספרים כי במסעותיו עסק תמיד בלימוד, בקנייה ובמכירה של ספרים וניצל כל הפסקה במסע כדי לקרוא. הוא לא היה יוצא דופן בתקופתו. בעולם המוסלמי בימי הביניים היו תנועה וידע קשורים קשר בל יינתק; מלומדים יצאו למסעות רחוקים כדי ללמוד ממורים בכירים, וספרים הופצו על פני מרחקים עצומים.
בשנת 1362, במהלך מסעו בחזרה לדמשק, וייתכן שאף בזמן שהותו בירושלים, העתיק פירוזאבאדי כתב יד זה של 'פואמת הגלימה' (קצידת אלבורדה), ואליו נוספו איורים בשלב מאוחר יותר. זהו אחד מן הטקסטים הערביים הקלסיים הפופולריים והמצוטטים ביותר: שיר מיסטי מן המאה השלוש–עשרה, המהלל את הנביא מוחמד. פירוזאבאדי, שכתב פירוש משלו לשיר, התעניין בעיקר בהיבטיו הלשוניים. קורותיו של כתב היד במאות השנים הבאות עלומים, אולם איגרת שנכתבה בפרסית בשנת 1911 וצורפה אליו, מספרת כי בסופו של דבר חזר כתב היד לאיראן, מולדתו של פירוזאבאדי. את האיגרת כתב בעליו של כתב היד באותה העת לוטף עלי אבן מוחמד אלכאט'ם, והיא מתארת כיצד אסף בקפדנות את שישה–עשר הגיליונות של כתב היד ממקומות שונים במשך עשרים שנה. למרות עמלו של אלכאט'ם לא נותר כתב היד באיראן במשך זמן רב. חותמת המופיעה בדפיו האחרונים, מעידה על האישור להוציאו מן המדינה בשנת 1930.