לידתה של הסימפוניה הארץ ישראלית הראשונה
גילה פלם
את הסימפוניה הראשונה בארץ ישראל הלחין המלחין פאול פרנקנבורגר (1897–1984). פרנקנבורגר, יליד מינכן שבגרמניה, למד מוזיקה והיה למנצח בית האופרה באאוגסבורג. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, פוטר מתפקידו כמנצח ונסע לארץ ישראל באשרת תייר
כדי לבחון את האפשרות לעבוד בה כמוזיקאי. באונייה בדרכו לארץ
פגש את הכנר סימון בקמן, שביקש ממנו ללוותו בפסנתר בסדרת הקונצרטים שעמד לנגן בארץ, אך פרנקנבורגר סירב שכן לא היה ברשותו אישור עבודה. כדי לעקוף את המכשול, הציע בקמן לפרנקנבורגר לשנות את שמו לשם עברי, וכך לא יוכלו השלטונות לגלות את הפרת תנאי האשרה שקיבל. פרנקנבורגר בחר בשם בן–חיים, אותו כתב באות H
(Ben-Haim) על פי האות הראשונה בשמו הפרטי של אביו היינריך. חודשים מספר לאחר ביקור זה עלה פאול בן–חיים לארץ ישראל.
מייד עם הגיעו לארץ המשיך בן–חיים בקריירה המוזיקלית שלו כמורה למוזיקה, פסנתרן ומלחין. באוגוסט 1939, בעידודו של ליאו קסטנברג, המנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית, התחיל להלחין את הסימפוניה הראשונה שלו. הוא השלים אותה לאחר שנה, ב–20 ביוני 1940. זה היה סופה של שנה קשה עבור המלחין, שנה שבה פרצה מלחמת העולם השנייה, תל אביב הופגזה ואביו נפטר.
אף ששינה את שמו שנים אחדות לפני כתיבת הסימפוניה, על כריכת כתב היד של הסימפוניה כתב את שמו הקודם פרנקנבורגר. לאחר מכן מחק את השם בדיו שחורה וכתב 'בן–חיים' בעברית ובאנגלית. בעמוד הראשון של הסימפוניה מחק בן–חיים פעם נוספת את שמו הגרמני והוסיף את ההקדשה: "לזכרו של אבי".
ביצוע הבכורה של הסימפוניה היה בתל אביב בינואר 1941 ואחריו שני ביצועים נוספים, בירושלים ובחיפה, בנגינת התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית בניצוחו של בן–חיים. ביצוע הבכורה שודר ברדיו הממשלתי 'קול ירושלים'. התקבלותה הנלהבת של הסימפוניה בציבור הייתה לאבן דרך בעיצובה של המוזיקה הישראלית החדשה.