פלורה מבומביי
רחל משרתי
סיפורן המרגש של פלורה ושל משפחת ששון על ענפיה השונים מוצג בארכיון העשיר והמרתק של המשפחה בספרייה הלאומית, ובו אלפי מסמכים, תצלומים, קטעי עיתונות ומכתבים שכתבו בני המשפחה לאורך הדורות.%MCEPASTEBIN%״מלומדת גדולה, מארחת ואשת עסקים. גברת פלורה ששון הלכה לעולמה״, הודיע העיתון הבריטי Evening Standard ביום 14 בינואר 1936. ״אֵם אצילה וקדושה [...] אין מילים לתאר את אישיותה ואופייה״, כתבה בתה ליידי רחל עזרא. ״מלומדת מן הדרגה העליונה במדעי היהדות״, הציג אותה הרב סיימון סינגר, נשיא החברה הספרותית של בית המדרש האורתודוקסי לרבנים Jews’ College בלונדון, באירוע של החברה, שבו שימשה לראשונה אישה בתפקיד יושבת הראש. ״ביתה היה מלא אנשי שם ומספר רב של אנשי רוח [...] מעשי הצדקה והכנסת האורחים שלה היו רבים וידועים״, ציין בנה דוד ששון.
מיהי אישה יוצאת דופן זו, אשר זכתה לשבחים שכאלו מבני משפחה, חברים ואנשי ציבור חשובים?
פלורה–פרחה ששון (1859–1936) הייתה אשתו של סלומון ששון, אשר אביו דוד היגר מבגדד לבומביי. בבומביי הקים דוד עסק משפחתי חובק עולם, ולו מרכזי סחר בעיראק, הודו, סין ואנגליה, ובראש כל אחד מהם עמד אחד מבניו. המשפחה, שכונתה ׳הרוטשילדים של המזרח׳, הייתה בסוף המאה השמונה־עשרה לאחת המשפחות העשירות בעולם.
סלומון ניהל את העסק בבומביי, ולאחר מותו בשנת 1894 ירשה פלורה את תפקידו והייתה לאשת עסקים בולטת. היא חילקה את זמנה בין הודו לאנגליה בחיפוש אחר הטיפול הרפואי הטוב ביותר עבור בתה מוזל, שסבלה ממחלה כרונית. בשנת 1911 היגרה פלורה ללונדון. כפילנטרופית ומארחת ידועת שם היה לה תפקיד פעיל בחיי החברה הגבוהה בהודו ובאנגליה וכן בקהילה היהודית באנגליה. היא הייתה תלמידת חכמים, ניהלה בית שומר מצוות והתכתבה עם חכמים רבים, בהם חכם יוסף חיים, הידוע בשם ה׳בן איש חי׳.
פלורה נפטרה בשנת 1936, ובשנת 1947 נקברה בשנית בהר הזיתים באירוע שבו נכחו שני הרבנים הראשיים של ארץ ישראל ואנשי שם רבים אחרים.
פלורה הייתה אישה יוצאת דופן בתקופתה. חנה (אנני) לנדאו, מנהלת בית הספר אוולינה דה רוטשילד בירושלים, הדגישה זאת במכתב שכתבה אליה בזמן שביקרה פלורה בארץ בשנת 1925: ״מאז היותי ילדה קטנה שאך החלה ללמוד, דיברו עלייך בביתנו כאישה היהודייה אשר תבונתה, השכלתה ורגישות־ליבה היוו עבורנו מקור השראה וחיקוי״.
