אוצר צלילי הארץ

גילה‭ ‬פלם

ביום 19 בספטמבר 1933 קיבל רוברט לכמן (1892–1939) מכתב ובו הודעה על ׳פרישה מוקדמת׳ ממשרתו כספרן מוזיקה בספרייה הלאומית של ברלין. זה היה מכתב פיטורין אחד מני רבים שקיבלו יהודים עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. לכמן, אחד מחלוצי האתנו־מוזיקולוגיה וחוקר מוזיקה ערבית, הצליח לעזוב את גרמניה ולהגיע לירושלים. הוא הגיע בשנת 1935, ואיתו ציוד הקלטה וכן הספרייה הפרטית שלו, ובה העתקים של הקלטות על גלילי שעווה ותקליטים.

לכמן נולד בברלין בשנת 1892 למשפחה יהודית משכילה ומתבוללת. בזמן מלחמת העולם הראשונה שימש מתורגמן לשבויי מלחמה שהוחזקו במחנות בגרמניה, והמוזיקה של האסירים התוניסאים הייתה לנושא עבודת הדוקטור שלו. בעקבות עבודה זו נסע לכמן לתוניסיה ולמרוקו כדי להקליט ולחקור מוזיקה ערבית. כמו כן היה לכמן אחד מנציגי ארכיון הצליל הגרמני בקונגרס הבין־לאומי למוזיקה ערבית, שנערך בקהיר בשנת 1932. בקונגרס פגש את המוזיקאי היהודי המפורסם מעיראק עזרא אהרן שעשוע, ולימים, בשנת 1935, אחרי עליית השניים לארץ ישראל, הם נפגשו שוב בירושלים.

לכמן המשיך בעבודת השדה שלו בארץ ישראל, ובזכות הקלטותיו ניתן לחוות גם היום את העושר המוזיקלי של ירושלים באותם הימים. תחילה הקליט באמצעות הפונוגרף על גלילי שעווה, אולם משלא יכול עוד לייבא את הגלילים מגרמניה, החל להקליט על תקליטי פח. הוא הקליט 769 תקליטי פח, שעליהם תיעד את המוזיקה העממית, הדתית והעירונית של הערבים וכן את המוזיקה של קהילות יהודים מכורדיסטן, תימן ואירופה ואת המוזיקה של העדה השומרונית.

לכמן הציג את ידיעותיו ומחקריו בארץ בסדרות של הרצאות באנגלית. בשנת 1936 שידר בתחנת הרדיו ׳שירות השידור של פלשתינה (א״י)׳, אשר נפתחה באותה השנה, סדרת הרצאות על ׳מוזיקה מזרחית׳, ובה השמיע מבחר מהקלטותיו. הסדרה שודרה במסגרת התוכניות באנגלית של התחנה.

לכמן נפטר בפתאומיות במאי 1939, אך אדית גרזון–קיווי, אחת מתלמידותיו, שמרה את סדרת ההרצאות המוקלטת, את הקלטותיו וכן את ספרייתו. מאוחר יותר הם הועברו לארכיון הצליל הלאומי, שנוסד בשנת 1965 בספרייה הלאומית. כתביו והקלטותיו של לכמן נמצאים בירושלים ובברלין ומספרים את סיפורו של חוקר יהודי־גרמני אשר נעקר משורשיו.