נפוליאון במצרים

סטפן‭ ‬ליט

בחודש יולי 1798 סמוך לכפר ראשיד (רוזטה) שבצפון מצרים מצאו חיילים צרפתים מצבא נפוליאון חלק ממצבת אבן עתיקה, שעליה חקוק צו מלכותי בשלוש שפות. בעזרת אבן זו (המכונה ׳אבן הרוזטה׳) קיוו מומחים לפענח את כתב ההירוגליפים המצרי, אולם תהפוכות התקופה הקשו עליהם מאוד את פיענוח הכתובת.

שלטונו של נפוליאון במצרים ארך שלוש שנים בלבד אך היה קו פרשת מים בהיסטוריה של ארץ זו. זו הייתה המתקפה המערבית הראשונה על המזרח התיכון מאז מסעות הצלב, והיא נועדה לשבש את דרכי הסחר של הבריטים בין הודו לאירופה. בשנים שישבו הצרפתים במצרים, עד שהובסו בקרב נגד הבריטים בקיץ 1801, הם הנחילו יסודות חשובים של מודרניזציה והניחו את אבני היסוד לאגיפטולוגיה המודרנית ולארכאולוגיה המצרית.

בספרייה הלאומית אצורים יותר מאלף מכתבים, צווים, דוחות ומסמכים אחרים מתקופת נפוליאון, בהם כשלוש מאות מסמכים הנוגעים למערכה במצרים. המסמכים מגלים כי הצרפתים השתמשו בשיטות החדישות ביותר למיפוי האזור, קבעו תקנות בריאות כדי להתמודד עם מגפת הדֶבֶר וערכו סקרי שטח למיפוי ההיסטוריה והתרבות של מצרים. עוד מעידים המסמכים על פתיחת הדפוס הראשון במצרים ועל ייסוד תוכנית תרבותית שכללה בין השאר את שיפוץ הנִילוֹמֶטְרִים (מדי מפלס הנילוס) ותעלות ההשקיה. על שלושה־עשר מהמסמכים חתום נפוליאון עצמו.

כמה מן התעודות שופכות אור על חפירותיהם ותגליותיהם הארכאולוגיות של המדענים הצרפתים שעבדו במקום. עם זאת את רוב הממצאים המדענים לא לקחו עימם בשובם לצרפת. לאחר שהובס הצי הצרפתי בקרב ימי נגד הצי הבריטי, לא נותרה למשלחת הצרפתית כל ברירה אלא להסתמך על חיל הים הבריטי, שהחזיר את החיילים והמדענים לצרפת בשנת 1801. בתמורה תבע המפקד הבריטי לקבל לידיו את אבן הרוזטה ואת כל הממצאים האחרים. זו הסיבה שאבן הרוזטה וכן פריטים יקרי ערך אחרים מעולם לא הגיעו אל אדמת צרפת.