קוראן מלכותי בעין הסערה
שמואל טרופ
מה שהחל כמסדר של מיסטיקנים וקדושים, היה בסופו של דבר לשושלת מלכים. המסדר הספווי נוסד בעיר ארדביל שבצפון מערב איראן. אמנם הספווים דבקו תחילה באסלאם הסוני, הזרם המרכזי באסלאם, אולם מאמצע המאה החמש–עשרה הם החלו להימשך אחר האמונה השיעית, ולפיה המנהיגוּת הרוחנית והמנהיגות הפוליטית של האסלאם נמסרו לידי צאצאיו הישירים של הנביא מוחמד, ובראש ובראשונה לעלי אבן אבי טאלבּ, בן דודו וחתנו של הנביא.
הספווים החלו להפוך לכוח צבאי כבר במאה הארבע–עשרה, אולם רק תחת שלטונו של השאה אסמאעיל הראשון (1487–1524) השלימו את כיבושה של איראן. אסמאעיל הכריז שהשיעה היא אמונתה הרשמית של הממלכה הספווית, הצהרה שאותה אכפו הספווים בכוח. את התרחבות ממלכתו של אסמאעיל הראשון בלם בסופו של דבר בשנת 1514 הסולטאן העות'מאני סלים הראשון (1470–1520) בקרב צ'לדיראן, שבו הכריעו חייליו את הכוחות הספוויים וכבשו את תַבְּרִיז, בירת איראן. העות'מאנים, אשר ראו את עצמם מגיני האסלאם הסוני, המשיכו להיות יריביהם הגדולים של הספווים במשך מאתיים השנים שלאחר מכן.
כתב יד מפואר זה של הקוראן מעיד על היריבות הדתית שבין הספווים לעות'מאנים. כתב היד הועתק למען חצר המלוכה הספווית במאה השש–עשרה, ובאחד מעמודיו האחרונים מופיעה הצהרת האמונה השיעית: "אין אלוהים מבלעדי אללה, מוחמד הוא נביאו, ועלי הוא ידיד האל". זמן מה לאחר מכן עבר כתב היד לידיים עות'מאניות, כפי שמעידה חותמת הספרייה המלכותית של סלים הראשון, חותמת ששימשה עוד זמן רב לאחר תום תקופת מלכותו. צנזוֹר עות'מאני מחק את החלק האחרון של הצהרת האמונה, הצורם לאוזני המאמין הסוני, וכיסה את המילים החותמות "עלי הוא ידיד האל" בשכבה עבה של עלי זהב.
