נאמנות ופיוט
עידן פרץ
אל תניחו ליופיו של המחזור לעוור אתכם – מתחת לעלי הזהב ולאיורים המיקרוגרפיים היצירתיים של 'מחזור קטלוניה' מסתתרת אחת מן העדויות החשובות ביותר לליטורגיה הייחודית של הקהילה היהודית הקטנה אך רבת ההשפעה שפעלה בקטלוניה בימי הביניים.
המחזור נכתב בברצלונה בשנות השלושים והארבעים של המאה הארבע–עשרה ומקובצים בו כל הפיוטים המושרים בראש השנה וביום הכיפורים. המסורת הקטלנית ייחסה חשיבות רבה לפיוטים אלו, והם משובצים בסדר התפילה בברכות קריאת שמע ובתפילת העמידה.
יהודי קטלוניה סבלו רבות לאחר הפרעות בשנת 1391 ('גזרות קנ"א'), אשר גרמו להגברת הלחץ על היהודים להמיר את דתם לנצרות. רבים מאנשי הקהילה ברחו מחצי האי האיברי עוד בטרם נכפה הגירוש על היהודים בשנת 1492. לאחר הפרעות וגירוש ספרד ייסדו יהודי קטלוניה קהילות באיטליה, באימפריה העות'מאנית, בצפון אפריקה ובארץ ישראל, ובהן שמרו על מסורותיהם והמשיכו להתפלל בנוסח קטלוניה.
רבים מן החכמים היהודים הבולטים – בהם כמה מן הגאונים בבבל, הרמב"ם ומאוחר יותר ר' יוסף קארו, פוסק ההלכה רב–ההשפעה בן המאה השש–עשרה ומחבר 'שולחן ערוך' – התנגדו למקום המרכזי שניתן לפיוטים בסדר התפילה. עם זאת המתפללים לפי נוסח קטלוניה דבקו במסורת הפיוטים הנהוגה בקהילה.
כתב יד זה של 'מחזור קטלוניה' נדד עם הגולים מחצי האי האיברי לאיטליה, משם עבר ליוון ולבסוף – לגרמניה. הוא הוברח אל מחוץ לאירופה במהלך מלחמת העולם השנייה, נמכר במכירה פומבית בשנת 1984, ולבסוף נתרם לספרייה הלאומית.
