מיעוט גאה במזרח התיכון
יעל אוקון
'ארהותא קדישתא' הוא הכינוי השומרוני לחמשת חומשי התורה. השומרונים הם מיעוט דתי קדום, המרוכז כיום, נוסף על חולון בעיקר בקריית לוּזה שעל הר גריזים – המקום הקדוש ביותר בעבורם, שעליו על פי אמונתם בנה יהושע את המשכן.
שלא כמו היהודים והקראים השומרונים מאמינים רק ב'ארהותא קדישתא' ולא בשאר ספרי התנ"ך. נוסח התורה השומרוני שונה מהנוסח הרבני–יהודי ב–6230 מקומות. השינוי החשוב ביותר קשור למקומו של המקדש, אשר לפי המסורת השומרונית הוקם כאמור על הר גריזים. בנוסח השומרוני נוסף לאחר הדיבר 'לא תחמוד', דיבר נוסף: "והיה כי יביאך יהו–ה אלהיך אל ארץ הכנעני אשר אתה בא שמה לרשתה [...] ובנית שם מזבח [...] אצל אלון מורא מול שכם".
התורה השומרונית כתובה בכתב עברי קדום, שבו סוף כל מילה מסומן בנקודה, וסופי משפטים – בנקודתיים. האותיות מנצפ"ך אינן מופיעות בסופי המילים כאותיות סופיות אלא כאותיות כפופות (כצורתן באמצע המילה).
כתב יד זה הועתק בשנת 612 להיג'רה (1215–1216), והוא אחד מן העותקים הקדומים ביותר של ה'ארהותא קדישתא'. מספר קווי דמיון מקשרים בין כתב יד זה ובין קבוצת כתבי יד המכונים 'פִּינחסיה' – מונח שומרוני לספרי התורה שכתבו הכוהנים השומרונים המתייחסים על שושלת פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. תפקידו האמנותי של המעתיק ניכר בכמה מקומות. לדוגמה, בפסוקים בספר במדבר הדנים בגבולות ארץ ישראל ובמתן הנחלות ללוויים (במדבר לד, א–יב; לה, א–ח), סרטט הסופר מעין מפה על ידי יצירת עיגול באמצעות אותיות הטקסט והשארת רווח בין העיגול לשאר הטקסט כך שתיווצר צורת מרובע.
כתב היד שלפנינו הוא עדות למאמציו הכבירים של מיעוט דתי לשמר את אמונותיו ואת זהותו הייחודית בארץ הקודש.
