מאמר: יהודים, נוצרים והתרגום הסורי למקרא
יהודים, נוצרים והתרגום הסורי למקרא
מילכה לוי–רובין
ה'פשיטתא', כלומר 'הפשוטה', היא גרסת המקרא בלהג הארמי המזרחי, שבו השתמשו הכנסיות דוברות הסורית במזרח. 'פשיטתא' זו, שחוברה במאה התשיעית לספירה, היא גרסה מוקדמת של ספרי נביאים אחרונים. כמו תרגום השבעים – התרגום היווני של התנ"ך, שאימצה הכנסייה הנוצרית – גם מקור ה'פשיטתא' בחוגים יהודיים.
התרגום חובר בין המאה השנייה למאה השלישית לספירה בעיר אֵדֵסָה (כיום אורפה שבטורקיה), שהייתה מרכז סחר חשוב על דרך המשי, סמוך לנהר הפרת בצפון מסופוטמיה. השפה העיקרית באזור הייתה סורית: להג מזרחי של השפה הארמית. באדסה שכנה קהילה תוססת, ובה פגָנים, יהודים וכן מומרים טריים לנצרות, רבים מהם יהודים במקורם. השושלת השלטת הייתה קשורה למלכי בית חַדְיָיב, אשר נודעו כמי שהתגיירו במאה הראשונה לספירה. עם זאת לימים תהיה אדסה ערש הנצרות הסורית, ובמאה החמישית כבר היה בית הכנסת שבמרכז העיר לכנסייה.
הקהילה הנוצרית המתפתחת באדסה נזקקה לגרסה של כתבי הקודש בניב המקומי. החוקרים מסכימים שאת התרגום שלפנינו יצרו יהודים, וליתר דיוק – יהודים שהמירו את דתם לנצרות זה לא מכבר. עדות לכך הן המסורות המדרשיות וצירופי הלשון השאובים ממסורת התרגומים היהודיים ומופיעים ב'פשיטתא'.