הולדת הסידור הרפורמי
יעל לוי
שינויים ליטורגיים מסמנים לא אחת תנודות טקטוניות בעיקרי האמונה ובזהות הדתית. בסידור רפורמי מוקדם זה, משנת 1819, שינויים כגון קיצור התפילה, תרגום הנוסח העברי לגרמנית או השמטת השאיפה לחידוש עבודת הקורבנות בתפילת מוסף מבשרים על התמורות מרחיקות הלכת שלימים יאפיינו את נוסח התפילה הרפורמי.
באוקטובר 1818 נחנך בהמבורג 'בית התפילה החדש לבני ישראל' ('ההיכל'), בית הכנסת הרפורמי הקבוע הראשון. שנה לאחר מכן פרסמו פרנקל וברסלאו את הסידור הרפורמי הראשון בעברית ובגרמנית: Ordnung der oeffentlichen Andacht fuer die Sabbath- und Festtage des ganzen Jahres (סדר העבודה לשבתות השנה ומועדי ה' מקראי קודש כמנהג קהילת בית חדש אשר בהמבורג).
סידורי התפילה הרפורמיים המוקדמים היו דומים במידה רבה לסידור המסורתי, אך בה בעת ביטאו את ערכי תנועת ההשכלה ואת עמדותיהם האסתטיות של ראשיה. המוציאים לאור ביקשו למצוא איזון בין התביעה להתערות בתרבות האירופית ובין הרצון להשתייך לקהילה היהודית ולהציע למתפללים סידור נוח ונגיש. בשל הנסיגה בידיעת השפה העברית ובעקבות המעבר ההדרגתי של יהודי גרמניה מיידיש לשפת המדינה, נדרש תרגום של נוסח התפילה לגרמנית. בסידור זה משנת 1819 מחולקים אפוא העמודים לשניים: בחלקו העליון של העמוד מופיע נוסח התפילה בעברית, ובחלקו התחתון ולעיתים גם מעבר לדף – מובא הנוסח בגרמנית.
נוסח התפילה בסידור זה דומה למדי לנוסח בסידורים המסורתיים, אם כי ניכרים שינויים בהזכרת הקורבנות בתפילת מוסף.
בסידורים רפורמיים מאוחרים יותר משתקפים שינויים ליטורגיים מרחיקי לכת אף יותר: תפילת מוסף הושמטה לחלוטין, וכן הוסרו מן הסידור תפילות המזכירות את שמות המלאכים, את התקווה לשיבת ציון ואת האמונה בתחיית המתים ובביאת המשיח. סידור רפורמי זה והסידורים שראו אור בעקבותיו, מייצגים אפוא בזעיר אנפין את תולדות הליטורגיה הרפורמית ומבטאים את השאיפה הדתית והתרבותית לשמור על מסורת יהודית חיה בסביבה תרבותית לא–יהודית ובעולם מודרני הולך ומשתנה.
