צוהר לירושלים העות׳מאנית

שמואל‭ ‬טרופ

ביום 6 בפברואר 1626 ייסד השופט העליון של ירושלים עבדאללה אבן מחמוד אלחוסיני, אשר מינה הסולטאן העות׳מאני מוראד הרביעי, קרן הֶקדש (וקף). הקרן נוסדה כדי לשלם לשמונה אנשים שידקלמו בכל ליל רביעי ושבת בכיפת הסלע שיר תהילה שכתב השופט העליון לנביא מוחמד. נוסף על כך הקצתה הקרן כספים לעניים שהגיעו להתכנסויות הסוּפיות של השיח׳ מוחמד עלמי בהר הזיתים. בהמשך תועדה קרן הווקף ברשומות הרשמיות של בית המשפט, כפי שעולה מציון האות הערבית ׳מִים׳ בפינה הימנית התחתונה של המסמך. השיר המלא לא נשמר בווקף – לא בגרסת המקור וגם לא בעותק מאוחר יותר – ולידינו הגיעה רק שורת הפתיחה הדרמטית שלו: ״ליבי בוער לשרידֵי האהובים״. המסמך המתעד את ייסוד הקרן, הוא אחד ממאות מסמכים משפטיים אשר נכתבו באיסטנבול ובירושלים וכלולים באוסף משפחת עלמי בספרייה הלאומית. האוסף, שפריטיו מתוארכים מן המאה השש־עשרה עד המאה התשע־עשרה, מקיף את ההיסטוריה של אחת המשפחות המוסלמיות החשובות בארץ ישראל באותה תקופה. משפחת עלמי התחקתה על העץ המשפחתי שלה, המגיע עד מוסא אבן סלימאן אבן אלעלם, שנשלח מדמשק להיות מושל ירושלים, ובשנת 1402 נקבר בבית הקברות שַׁרַף שבעיר. במשך דורות המשיכו בני משפחת עלמי לשמש בתפקידים ציבוריים בולטים וכיהנו כשיח׳ים סוּפים, מלומדים, שופטים, חברים בפרלמנט העות׳מאני ומנהיגים בתנועה הלאומית הפלסטינית. כאשר התגלה כי המסמכים באוסף משפחת עלמי זקוקים לפעולות שימור מיידיות, הציעה הספרייה הלאומית לשקם את האוסף בתמורה להעתק סרוק שיישאר בספרייה. המסמכים המקוריים שוקמו והוחזרו לבעליהם, והארכיון המקוון נפתח, והוא נגיש לחוקרים בישראל וברחבי העולם. אוסף משפחת עלמי אינו רק צוהר לחייה של משפחה אחת. המסמכים מעידים על תפקודה היום־יומי של מערכת המשפט, שהגנה ושמרה על האינטרסים של מוסלמים, יהודים ונוצרים. במקרים רבים מסמכים אלה הם מקור המידע היחיד המצוי בידינו על אודות מקרים ואירועים שונים, והם מספקים גם דוגמאות ברורות לחותמות ולחתימות השופטים, כפי שניתן לראות במקרה זה.