בטרקלין של כתיבת היד והדיוקן

רחל‭ ‬משרתי

שנת 1858 הייתה נקודת מפנה עבור הקהילה היהודית באנגליה. בפעם הראשונה בהיסטוריה מימש יהודי דתי את הזכות להתמנות לחבר הפרלמנט הבריטי.

ליונל דה רוטשילד נבחר לפרלמנט הבריטי בפעם הראשונה בשנת 1847, אולם הוא לא היה יכול לממש את זכותו להתמנות לחבר פרלמנט בשל הנוסח הנוצרי של שבועת האמונים, שבה חויבו להישבע החברים החדשים. הוא נבחר חמש פעמים לפני ששונה החוק שקבע את נוסח השבועה. ביום 26 ביולי 1858 נשבע רוטשילד אמונים בנוסח החדש.

במכתב זה, מיום 4 באוגוסט 1858, רוטשילד מודה לאנשי הקונסיסטוריה היהודית בבאיון (Consistoire israélite de Bayonne) על מכתב הברכה ששלחו לו בציינם את ״התוצאה המוצלחת של מאבקנו הארוך למען האמנציפציה של יהדות בריטניה״ ומשתתף בתקוותם ש״לניצחון זה תהיה השפעה מועילה ברחבי אירופה״. מכתב זה הוא אחד מלמעלה מ־5,500 אוטוגרפים, הנמצאים באוסף האוטוגרפים היהודי הראשון מסוגו על שם אברהם שבדרון. האוטוגרפים, פרי עטם של אנשי שם יהודים, נאספו בשיטתיות ברחבי העולם, והם מתעדים את ההיסטוריה היהודית בזמן אמת מנקודת מבט ייחודית. שאיפתו של שבדרון להקים אוסף לאומי הניעה אותו לחפש אוטוגרפים של יהודים שהישגיהם הרימו תרומה להיסטוריה היהודית ולחברה הכללית. אוסף הדיוקנאות של דמויות יהודיות משלים את האוסף מן הפן הוויזואלי.

אברהם שבדרון (1878–1957) הקדיש שישים שנים מחייו למפעל זה: בשלושים השנים הראשונות בגליציה, שם ניצל האוסף משרפה ומן הפלישה הרוסית במלחמת העולם הראשונה, ומשנת 1926 ואילך בירושלים, בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי דאז, שגם בו שרד האוסף אירועים סוערים. באוסף לא רק חתימות, אלא כרטיסי ביקור, מכתבים אישיים, כתבי יד ספרותיים ותווים. פריטים אלה מהווים חלק מפסיפס חיי היהודים מהמאה השש־עשרה עד היום. האוסף מרכז תעודות של גדולי הרבנים, בהם רבי יוסף קארו, רבי שניאור זלמן מלאדי והראי״ה קוק, וכן של אישים יהודים מפורסמים וחשובים כגון זיגמונד פרויד, ולטר רתנאו, רוזה לוקסמבורג, קרל מרקס, חיים נחמן ביאליק, אמה לזרוס, תיאודור הרצל, משה מנדלסון, אליעזר בן־יהודה ונפתלי הרץ אימבר. באישים שכתביהם נכללים באוסף, גם יהודים שהתנצרו כהיינריך היינה וכן כמה אוטוגרפים נבחרים של גדולי אומות העולם. גם היום ממשיכה הספרייה הלאומית לאסוף אוטוגרפים ולקטלגם.

לאוסף שבדרון חשיבות יוצאת דופן כמקור ראשוני לחקר ההיסטוריה היהודית. כפי שניתן להתרשם ממכתבו של רוטשילד, האוטוגרפים משקפים פן אישי של אירועי התקופה ומאפשרים לנו להציץ אל תוך מחשבותיהם של הכותבים בזמן שחוו את אירועי תקופתם.