הגאון מסרטט את פירוש המקרא
זכריה רותברט
מעטות הדמויות הרבניות ששום הגדרה אינה יפה להם, כדמותו של ר' אליהו בן שלמה זלמן (1720–1797), הנודע בכינוי 'הגאון מווילנה'. הגאון מווילנה היה אחד מן הרבנים ופוסקי ההלכה החשובים ביותר במאות השנים האחרונות. חקירותיו האינטלקטואליות המסועפות כללו גם לימודי חול ונבעו מהתשוקה היוקדת להבין לעומק את התורה ולקיים את מצוותיה.
תשוקה זו הייתה גם המקור להתעניינותו המיוחדת של הגאון מווילנה בארץ ישראל, שאליה קיווה לעלות ביום מן הימים. הוא כתב חיבור על הגאוגרפיה של הארץ לפי ספר יהושע ואף שלח ידו בציור מפות כדי להבין טוב יותר את התנ"ך ואת ספרות חז"ל.
המפה שלפנינו מיוחסת לנכדו של הגאון מווילנה ר' יעקב משה מסלונים, אשר צייר אותה אחרי שנת תקס"ה (1805) לערך על פי מפה שיצר סבו. המפה מכוונת אל המזרח ומסורטטת לאו דווקא על פי שיטות קרטוגרפיות, אלא על בסיס כתובים יהודיים מסורתיים. מופיעים בה חלוקת הארץ לשבטים וכן ערים חשובות, מקורות מים ואף קו מקֻווקו המתאר את מסלול נדודי עם ישראל במדבר. איורי בית המקדש ומבנים אחרים משקפים את האדריכלות האירופית בת הזמן, ואילו הסימן המציין הרים מקורו בקרטוגרפיה המוסלמית הקדומה. הר המוריה נראה בדמות אגס, הערים בנחלות אשר ונפתלי נראות כמבנים דמויי מגירה, והערים הפלשתיות – כגפרורים.
הגאון מווילנה מעולם לא הגיע לארץ ישראל. עם זאת זמן קצר לאחר מותו יצאו בהשראתו חמש מאות מתלמידיו למסע התיישבות בארץ הקודש.