מדעים וחישובי קיצין
חיה מאיר–הר וסטפן ליט
בחודש יולי, שנת 1936, התרחשו בו–זמנית שתי מכירות בשני בתי מכירות פומביים נודעים בלונדון: בכריסטי'ס הוצע למכירה אוסף אמנות אימפרסיוניסטית, ובסותבי'ס הוצעו למכירה אלפי מסמכים בכתב ידו של סר אייזק ניוטון. מכירת פריטי האמנות משכה אליה מתעניינים רבים, ואילו במכירת כתבי ניוטון השתתף רק קומץ יודעי דבר.
אמנם ניוטון נתפס כאחת הדמויות החשובות בהיסטוריה של המדע, אולם במרחב האינטלקטואלי בסוף המאה התשע–עשרה ובראשית המאה העשרים לא נתפסו תחומי ידע כתאולוגיה, אלכימיה והיסטוריה כעולים בקנה אחד עם המדע. העניין הרב שגילה ניוטון בתחומים אלה, פגע אפוא בדימויו.
האמת היא כי ניוטון (1642–1726) היה אדם דתי ביותר. הוא האמין כי מקורם של כתבי הקודש הוא באלוהים, וכי בפרשנות נכונה אפשר לגלות בהם את דבר האל האמיתי. הוא היה בקיא ביותר במדעי הרוח ולמד עברית ויוונית כדי לקרוא את כתבי הקודש ואת פרשנותם בשפות המקור. בעקבות לימודי הדת גילה ניוטון את מה שראה כדת בני נח האמיתית, דת שביסודה רק שתי מצוות: אהבת האל ואהבת הזולת.
ניוטון לא היה יכול לחשוף את אמונותיו הדתיות בפומבי מחשש שיאבד את תפקידו כראש הקתדרה למתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. עם זאת אמונותיו אלה מתועדות בכתבי היד התאולוגיים מפרי עטו, המכילים גם עיונים ארוכים במידותיו ובממדיו של מקדש שלמה. על סמך עיון בתנ"ך, בכתובים מתקופת התלמוד ובמגוון רחב של מקורות מן המזרח הקרוב הקדום פיתח ניוטון תאוריה חדשנית על אודות אורכה של מידת האמה המקראית. על סמך מקורות אלה הוא גם חישב את קץ הימים וניסה לערוך תיקונים מסוימים בלוח השנה. ההתעלמות הכמעט מוחלטת מכתביו אלה במהלך המאה התשע–עשרה ובראשית המאה העשרים הסתירה מעין הציבור את רוחב אופקיו של ניוטון ואת הבנתו ההוליסטית את הטבע ואת האנושות.
עם זאת שני אנשים אשר נכחו באותה מכירה פומבית בסותבי'ס בשנת 1936, הבינו היטב את מורכבות עולמו של ניוטון וקנו את רובם המכריע של הפריטים שהוצעו למכירה: הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס רכש את המסמכים העוסקים באלכימיה, והחוקר והאספן, יליד ירושלים, אברהם שלום יהודה רכש את המסמכים הנוגעים להיסטוריה ולתאולוגיה. לאחר שהתענגו זמן מה על רכישותיהם, תרמו שניהם את כתבי ניוטון אשר ברשותם לארצות מולדתם. כך עשו כתביו של המדען הבריטי הדגול את דרכם אל הספרייה הלאומית בירושלים.
