מחווה לחבר
סטפן ליט
לא פעם קורה שיוצרים גאונים אינם זוכים להכרה הולמת בימי חייהם. זה היה גורלו המר של הפילוסוף והמסאי ולטר בנימין (1892–1940), אשר זוכה כיום למוניטין בין–לאומיים. רוב בני דורו לא יכלו להבין את פרשנויותיו החדשניות על החברה האנושית. בנימין נעזר מאוד בחבריו, בהם הפילוסופים חנה ארנדט ותאודור אדורנו, המשורר והמחזאי ברטולד ברכט וחוקר המיסטיקה היהודית גרשם שלום. בנימין אולץ לעזוב את גרמניה עוד לפני שעלתה המפלגה הנאצית לשלטון. הוא גלה לצרפת, וחי בה שנים מספר עד שנגזר עליו לברוח גם ממנה. בשנת 1940, במהלך ניסיון בריחה לארצות הברית, התאבד בנימין בגבול צרפת–ספרד.
אף שלא זכה להכרה מפילוסופים בני דורו, האמין בנימין ברעיונותיו ושמר בקפידה על כתביו. הודות לחבריו שרדו באירופה רוב כתביו לאחר מותו. עוד בימי חייו של בנימין אסף בארץ ישראל חברו הקרוב גרשם שלום כתבי יד, מכתבים, תמונות וחומרים אחרים הקשורים לחייו של ההוגה ולהגותו, ואיגד אותם באוסף ה'בנימיניאנה' שלו. לאחר מותו של בנימין המשיך שלום לאסוף מסמכים שכתב בנימין וכינס אוסף מגוון המכסה היבטים רבים בחייו האינטלקטואליים והאישיים של ההוגה. אוסף זה אפשר לשלום, בשיתוף אדורנו, להתחיל בשנות החמישים לפרסם מכּתביו וממכתביו של בנימין ולהעניק להגותו את תשומת הלב הבין–לאומית שלה הייתה ראויה.
אוסף ולטר בנימין התקבל בספרייה הלאומית בשנת 1984 עם מסירת הארכיון האישי של גרשם שלום. מאות המכתבים וכתבי היד הנדירים הם עדות לחברות יוצאת הדופן בין שניים מן ההוגים החשובים ביותר במאה העשרים.
,%20%E2%80%AC%D7%90%D7%A9%D7%A8%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%94%E2%80%AD%20%E2%80%AC%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9D%E2%80%AD...){kind=link}