התכתבות חוצת גבולות
סטפן ליט
הסופר היהודי–אוסטרי שטפן צווייג (1881–1942) נודע ביצירתו הספרותית העשירה, בעמדותיו הפציפיסטיות ובספקנות שהפגין כלפי כל גילוי לאומיות, בכלל זאת התנועה הציונית. למרות יחסיו הקרובים עם דמויות בולטות בתנועה הציונית כתיאודור הרצל ומרטין בובר ביטא צווייג בריש גלי השקפה שונה על תפקידם ההיסטורי של היהודים: לחיות בקרב עמי העולם ולהיות גורם המאחד אותם. לדידו הגלות היא צורת הקיום היהודית האידיאלית – כאשר היהודים מפוזרים בארצות רבות, הם חשים בבית בכל מקום ובשום מקום בו–זמנית וקשורים זה לזה בזכות המסורת והזיקות הרוחניות המשותפות.
במשך שנים רבות התגורר צווייג בזלצבורג, אוסטריה, שם שקד על בניית ספרייה פרטית עשירה, פיתוח אוסף אוטוגרפים יחיד במינו והתכתבות ענפה עם אנשי שם בני זמנו. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, צפה צווייג כי גם אוסטריה תיפול עד מהרה לידיהם. לפיכך, בד בבד עם רקימת תוכנית מילוט מאירופה, מסר צווייג חלקים ניכרים מאוספיו. למרות עמדותיו כלפי הציונות ואף שמעולם לא ביקר בארץ ישראל, הציע צווייג מאות מכתבים מארכיונו הפרטי לספרייה הלאומית, שלא הייתה המקום הטבעי עבורם. נראה כי לצווייג היה חשוב להחביא כמה מן המכתבים כדי להגן על מחבריהם מרדיפות הנאצים. עם מחברי המכתבים נמנים אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד, תיאודור הרצל, רומן רולן, ארתור שניצלר ורבים אחרים.
זו הייתה התרומה החשובה היחידה אשר הרים שטפן צווייג למוסד ציבורי כלשהו. תרומתו זו שיפרה עד מאוד את מעמדה הבין–לאומי של הספרייה הלאומית, והיא משמשת כר נרחב ופורה לחוקרים מאז ועד היום.