יהודה רומם

בסתיו 1790 יצא וולפגנג אמדאוס מוצרט (1756–1791) למסע לעיר פרנקפורט על המיין, שבה נועד להיערך טקס הכתרתו של לאופולד השני כקיסר האימפריה הרומית הקדושה. מוצרט, שיצא בלוויית גיסו פרנץ דה פאולה הופר, לא נכלל במשלחת הרשמית של מוזיקאֵי החצר שנתבקשו לבוא לפרנקפורט – משלחת שכללה בין היתר את המלחינים אנטוניו סליירי ואיגנאץ אומלאוף – ועל כן נאלץ למשכן כמה חפצי ערך של אשתו למימון הנסיעה.
במכתב מיום 28 בספטמבר 1790, השמור באוסף הספרייה הלאומית, מדווח מוצרט לאשתו קונסטנצה על הגעתו לפרנקפורט לאחר מסע בן שישה ימים, מציין את הערים שבהן ביקר ודורש בשלומה:
ברגנסבורג סעדנו נהדר בצהריים, נהנינו מאירוח מוזיקלי, משירות שמימי ומיֵין מוֹזֵל נפלא. אכלנו ארוחת בוקר בנירנברג. עיר מכוערת. בווירצבורג חיזקנו את קיבותינו היקרות בקפה. עיר יפה ומרהיבה. [...]
אני מחכה בקוצר רוח לחדשות ממך – על בריאותך, על מצבנו וכו'. אני נחוש בדעתי לנהל את ענייניי כאן טוב ככל האפשר ומחכה בכל ליבי להיות שוב לצידך. אֵילו חיים נהדרים עתידים להיות לנו!
חרף התקוות שנקשרו במסע זה, נראה כי השהות בפרנקפורט לא הייתה רווחית כמצופה, ובמכתב ששיגר מוצרט לאשתו לאחר קונצרט שקיים בעיר ביום 15 בספטמבר, הודה המלחין שהקונצרט "זכה לכבוד מרהיב, אולם לתמורה צנועה בכל האמור בכסף".