בין המנהיג למשורר
ירון סחיש
בעודו סגור בחדרו במלון במהלך מסע באירופה באוקטובר 1927 תיאר דוד בן–גוריון את מצב רוחו למשורר אורי צבי גרינברג – אצ"ג
(1896–1981):
בן–גוריון, מנהיג תנועת העבודה, לימים ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל; אצ"ג, לימים אחד מן המשוררים היהודים הגדולים של המאה העשרים, ניתק עצמו מתנועת העבודה, עבר לימין הפוליטי והפך לאחד מדובריו המושחזים. הוא האשים את מנהיגי תנועת העבודה כי נטשו את החזון החלוצי, ולאחר מאורעות תרפ"ט וטבח חברון אף האשים אותם בבגידה בייעודם, בפחדנות ובשיתוף פעולה עם השלטונות הבריטיים.
עם זאת עשרות מכתבים בין השניים, השמורים בארכיון אצ"ג בספרייה הלאומית, מעידים על הקשר והקִרבה המתמשכים ביניהם. המרחק הפוליטי לא חולל קרע בחברות ארוכת השנים. ראש הממשלה בן–גוריון הצליף שוב ושוב בחברי מפלגת חירות הימנית, אולם מעולם לא תקף את אצ"ג, ששימש נציג המפלגה בכנסת הראשונה. אצ"ג מצידו תמיד נהג כבוד בראש הממשלה, אפילו כאשר חלק עליו, והמשיך לראות בו את האדם היחיד המתאים להנהיג את האומה.
ביומנו תיעד בן–גוריון פגישה עם אצ"ג ביום 24 באוגוסט 1965: מראה פניו הכחושים של המשורר עורר בו דאגה, והוא העניק לו המחאה על סך אלפיים לירות מחשבונו הפרטי (סכום השווה כיום לכ–20,000 ש"ח). אצ"ג, שביקש לשמור על עצמאותו, מעולם לא פדה את ההמחאה, והיא שמורה עד היום בארכיון המשורר.
:%E2%80%AC%0A%D7%91...){kind=link}