משיח שכשל בזמן אמת
אבריאל בר–לבב
בשנת 1648, כאשר הכריז לראשונה כי הוא המשיח, לא זכה שבתאי צבי (1626–1676) להכרה שלה ציפה. עם זאת כאשר פגש בשנת 1665 את נתן העזתי, אשר טען כי חזה את בואו ודחק בו לקבל עליו את תפקיד המשיח, השתנה מצב זה מן היסוד. נתן שלח מכתבים לקהילות יהודיות ברחבי העולם, ובהם הודיע על בואם של ימות המשיח, בכך יצר תנועה בין–לאומית אשר האמינה כי שבתאי צבי הוא משיח בן דוד. מקורות בני התקופה מעידים על הלהט הדתי אשר שטף את העולם היהודי בציפייה משיחית.
המשיחיות השבתאית עוררה התלהבות בקרב היהודים ועניין רב בקרב המוסלמים והנוצרים. במאה השבע–עשרה שימשו כרזות שנתלו ברחבי העיר מעין עיתונים, והאנאלפביתים שבקהל יכלו להביט באיורים ולשער מהן הכותרות המופיעות לצידן. הכרזות שימשו רכיב חשוב בהפצת מידע ותרמו לכמה מתהליכי השינוי החשובים ביותר בעת החדשה המוקדמת. בד בבד מעידות הכרזות על הלכי הרוח וזרמי העומק שאפיינו את התקופה.
בכרזה שלפנינו דיוקנאותיהם של שבתאי צבי ונתן העזתי, ככל הנראה פרי דמיונו של הצייר, ולצידם טקסט בהולנדית המכתיר את שבתאי צבי בתואר "המלך היהודי החדש" ואת נתן העזתי "נביא היהודים". הכרזה הודפסה באמסטרדם בשנת 1666, כפי הנראה בידי מדפיס נוצרי הולנדי, והיא מעידה על העניין הרב שעוררו ההתפתחויות בקהילה היהודית בקרב הנוצרים בהולנד.
חודשים ספורים לאחר פרסום כרזה זו נכנע שבתאי צבי ללחצו של הסולטאן העות'מאני והתאסלם. התאסלמותו טלטלה את הקהילה היהודית והחלישה את הלהט המשיחי שכן משיח אינו אמור להתאסלם ויהי מה. עם זאת ניכרת השפעתה העמוקה של התנועה השבתאית על התרבות, הפוליטיקה והמחשבה היהודית במאות השנים שחלפו מאז פרץ שבתאי צבי אל התודעה היהודית.