יצירות אבודות של חזן אגדי
גילה פלם ועמליה קדם
יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (1882–1933) היה אחד המבצעים והמלחינים הבולטים במאה העשרים, בתקופת תור הזהב של החזנות האשכנזית. הוא נולד באוקראינה, ובגיל שמונה–עשרה החל לשמש חזן לצד אביו. בהמשך שימש בעצמו חזן, תחילה באירופה – מונקאטש, פרסבורג והמבורג – ואחר כך בניו יורק. הפרסום הרב שלו זכה נבע בחלקו מההקלטות המסחריות הראשונות שלו, אשר פורסמו כבר בשנת 1905 על גבי תקליטים במהירות 78 סיבובים לדקה. קול הטנור המתוק שבו ניחן והווירטואוזיות של שירתו הגיעו לכל בית יהודי וגם למאזינים לא–יהודים, תחילה באמצעות התקליטים והגרמופון ומאוחר יותר באמצעות שידורי הרדיו באירופה ובארצות הברית.
רוזנבלט הלחין יצירות חזניות רבות, אך הן לא שרדו בארכיון כלשהו בעולם. בשנת 1933 הוא נפטר באורח בלתי–צפוי בים המלח, לשם הגיע לצורך צילומי סרט על ארץ הקודש. כמה מכתבי היד של רוזנבלט נמצאו בארכיון של החזן מנחם (אמיל) גרוס. גרוס למד בישיבת פרסבורג בזמן שרוזנבלט שימש בה חזן. בשנת 1907 החליף גרוס את רוזנבלט בתפקיד, ורוזנבלט עבר להמבורג. בשנת 1939, לאחר ששימש חזן גם בפרנקפורט, עלה גרוס לארץ ישראל והיה לחזן בפתח תקווה. 'פנקס החזן' שלו – מספר מחברות של יצירות מוזיקליות, ובהן יצירות מפרי עטו וכן העתקים של יצירות לביצוע בבית הכנסת בחגים מאת מחברים אחרים – הגיע לידי נכדו, והוא תרם אותו לספרייה הלאומית בשנת 2015. בפנקס החזן של גרוס לפחות שלוש יצירות מפרי עטו של יוסל'ה רוזנבלט, והן נועדו לעזור לאמיל גרוס לסלול את דרכו כחזן בפרסבורג.