הציורים עיקר והספרות טפל
דורית גני
בשנת 1921 נחלץ המשורר חיים נחמן ביאליק (1873–1934) מאודסה ועקר לברלין, שם קיווה לבסס מחדש את פעילותו כמו"ל עברי, פעילות שנקטעה בשל המכות שניחתו על המרכז העברי ברוסיה.
בחלוף שנה פגש ביאליק את המאיירת תום זיידמן–פרויד (1892–1930) ואת בן זוגה יעקב זיידמן, אשר הקימו הוצאת ספרים בגרמניה, ובה פרסמו את ספרי הילדים שכתבה ואיירה זיידמן–פרויד. למראה האיורים המרהיבים ואיכותה הגבוהה של ההדפסה החליט ביאליק להקים עם הזוג הוצאת ספרים לספרי ילדים בעברית. ההוצאה החדשה נקראה 'אופיר' ונשענה על עיקרון רענן ומהפכני בספרות העברית של אותם ימים: "הציורים עיקר והספרות טפל", בלשונו של ביאליק.
'ספר הדברים', ספר השירים הראשון שכתב ביאליק לפעוטות, יצא לאור בשנת תרפ"ב (1922) והיה לספר הראשון שיצא לאור בהוצאת 'אופיר'. הוא כלל שישה–עשר איורים של זיידמן-פרויד, ומול כל אחד מהם נדפס שיר מחורז של ביאליק. גדולתו הפואטית של המשורר הלמה היטב את כישרונה הגרפי של המאיירת. יצירתה של פרויד–זיידמן לילדים נחשבת לאחת מפסגות האמנות הגרמנית במאה העשרים, ו'ספר הדברים' לא נפל באיכותו מספרי הילדים המשובחים ביותר באירופה באותה תקופה.
כשנתיים לאחר פרסום הספר פורקה השותפות. ביאליק עלה לארץ ישראל והמשיך בה את מפעלו. עם זאת בארץ מצא ביאליק טכנולוגיית דפוס בסיסית בלבד, וממילא לא היה בה שוק קוראים שהלם את הפרפקציוניזם האמנותי שאפיין את הוצאת 'אופיר'. 'ספר הדברים', לצד הספרים הנוספים בהוצאת 'אופיר', נותר עדות מזהירה לאחד הניסיונות היפים והחלוציים בתולדות ספרות הילדים העברית המאוירת.