גירוש היהודים והפצת טכנולוגיה: הדפוס מגיע לאסיה ולאפריקה
אלכסנדר גורדין
במאות החמש–עשרה – שש–עשרה היו היהודים באימפריה העות'מאנית חלוצי הדפוס. הספרים הראשונים שהודפסו מחוץ לאירופה בטכנולוגיה שפיתח גוטנברג, היו ספרים בדפוס עברי, ושניים מדפוסים מוקדמים אלה היו מהדורות של 'ארבעה טורים', הקובץ ההלכתי המקיף שכתב במאה הארבע–עשרה
ר' יעקב בן אשר (1269–1343 לערך), הידוע כ'בעל הטורים'.
זמן קצר לאחר המצאתה התפשטה באירופה מלאכת הדפוס המשתמשת בגופנים יצוקים, אך העולם המוסלמי המשיך להסתמך על התפוקה העצומה של כתבי יד שהפיקו גילדות הסופרים. אין לדעת אם הסתמכות זו מקורה בהשפעתן הכלכלית של גילדות סופרים אלה, בקשיים הטכניים בסידור הגופן עבור הכתב הערבי המורכב, באהבה ובכבוד כלפי המילה הכתובה ביד או בהגבלות שהטילו השלטונות. מכל מקום לתפוקה נרחבת של ספרי דפוס הגיע העולם המוסלמי רק במאה התשע–עשרה.
עם זאת עם גירוש היהודים מספרד בשנת 1492 ועם בריחתם של רבים נוספים מפורטוגל לאחר שנאנסו להמיר את דתם לנצרות בשנת 1497, הביאו עימם המגורשים מחצי האי האיברי את ההתלהבות ממלאכת הדפוס וכן ידע מקצועי וטכנולוגי. ביום ד' בטבת רנ"ד (13 בדצמבר 1493) הדפיסו דוד ושמואל אבן נחמיאש, ממגורשי ספרד, את המהדורה הזו של 'ארבעה טורים' בקושטא (קונסטנטינופוליס, ובשמה הטורקי החדש איסטנבול). זה היה הספר הראשון שהודפס באימפריה העות'מאנית בכל שפה שהיא.
בשנת רע"ו (1516) הוציאו לאור מדפיסים יהודים בפֵאס את הטור 'יורה דעה' מתוך 'ארבעה טורים', וככל הנראה הוא זכה להיות הכרך הראשון שהודפס על אדמת אפריקה. כעבור חודשים אחדים, בכסלו רע"ז (1516), הדפיסו בפֵאס שמואל בן יצחק נדיבות ובנו יצחק, אשר למדו את המלאכה בליסבון, את הספר 'אבודרהם', פירוש מן המאה הארבע–עשרה לסידור התפילה. בפועלם זה השכילו היהודים, מגורשי ספרד ופורטוגל, לשמר את דתם ואת אמונתם ובד בבד להפיץ רעיונות, ידע וטכנולוגיה.
