עיר של זהב
גילה פלם ותמר זיגמן
בשנים 1960–1980 התקיים במוצאי יום העצמאות פסטיבל הזמר והפזמון. את הפסטיבל הפיקה רשות השידור, והוא שודר בשידור חי, תחילה ברדיו 'קול ישראל' ובהמשך בטלוויזיה הישראלית. בראשית שנת 1967 הזמינו מארגני התחרות, לבקשתו של ראש עיריית ירושלים דאז טדי קולק, חמישה שירים על ירושלים. השירים הוזמנו מחמישה מלחינים, בהם הפזמונאית והמלחינה הצעירה נעמי שמר (1930–2004).
בתחילה היססה שמר להיענות להזמנה בהכירה את המסורת המפוארת של השירה העברית על ירושלים, דוגמת שירתו של המשורר, בן המאה השתים–עשרה, רבי יהודה הלוי. לבסוף נענתה שמר לאתגר לכתוב על העיר שכה אהבה. כאשר חיפשה השראה, נזכרה באגדה התלמודית על אודות רבי עקיבא שהבטיח לרעייתו רחל "עיר של זהב" – תכשיט או כתר עשוי זהב בדמות ירושלים. בניסיון להתאים את הסיפור לעיר ירושלים עצמה כתבה שמר שלושה בתים ופזמון, המתארים את העיר החרבה שהייתה מוקד עלייה לרגל בתקופת בית המקדש. השיר, שביצעה שולי נתן, חיילת בת עשרים ואחת, ואף ליוותה את שירתה בגיטרה, התקבל בהתלהבות רבה והפך ללהיט.
ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. כמו אמנים אחרים נסעה שמר לסיני להופיע לפני חיילים. בהיותה שם שמעה ברדיו את קולות החיילים שעה שפרצו לעיר העתיקה ואת תקיעות השופר ליד הכותל המערבי. שמר התרגשה, הוציאה את יומנה האישי והוסיפה בית לשיר: "חזרנו אל בורות המים / לשוק ולככר / שופר קורא בהר הבית / בעיר העתיקה".
