אני, אתה, אנחנו

סטפן‭ ‬ליט

מסמכיו‭ ‬של‭ ‬הפילוסוף‭ ‬הנודע‭ ‬מרטין‭ ‬בובר‭ (‬1878‮–‬1965‭) ‬הועברו‭ ‬לספרייה‭ ‬הלאומית‭ ‬בסוף‭ ‬שנת‭ ‬1965‭, ‬וקליטתם‭ ‬במחלקת‭ ‬הארכיונים‭ ‬סייעה‭ ‬להפוך‭ ‬אותה‭ ‬למוסד‭ ‬ברמה‭ ‬בין–לאומית‭. ‬ארכיונו‭ ‬של‭ ‬בובר‭ ‬פותח‭ ‬צוהר‭ ‬לתרומתו‭ ‬המונומנטלית‭ ‬של‭ ‬הוגה‭ ‬זה‭ ‬לפילוסופיה‭ ‬המערבית‭. ‬לדוגמה‭, ‬המסה‭ ‬‮'‬אני‭ ‬ואתה‮'‬‭, ‬המוצגת‭ ‬כאן‭ ‬‮–‬‭ ‬אבן‭ ‬הפינה‭ ‬בעבודתו‭ ‬פורצת‭ ‬הדרך‭ ‬על‭ ‬אודות‭ ‬הפילוסופיה‭ ‬של‭ ‬הדיאלוג‭. ‬אלפי‭ ‬הדפים‭ ‬שבארכיון‭ ‬חושפים‭ ‬את‭ ‬הצדדים‭ ‬השונים‭ ‬באישיותו‭ ‬של‭ ‬בובר‭: ‬חוקר‭ ‬דגול‭ ‬של‭ ‬תנועת‭ ‬החסידות‭, ‬אחת‭ ‬הדמויות‭ ‬המובילות‭ ‬בציונות‭ ‬הרוחנית‭ ‬ואינטלקטואל‭ ‬מעורב‭ ‬שלא‭ ‬פעם‭ ‬קרא‭ ‬תיגר‭ ‬על‭ ‬התפיסות‭ ‬המקובלות‭ ‬בזמנו‭.‬

חלק‭ ‬ניכר‭ ‬מן‭ ‬הארכיון‭ ‬‮–‬‭ ‬כשני‭ ‬שלישים‭ ‬‮–‬‭ ‬מיוחד‭ ‬לחליפת‭ ‬המכתבים‭ ‬הנרחבת‭ ‬שניהל‭ ‬בובר‭ ‬עם‭ ‬אינטלקטואלים‭ ‬בני‭ ‬זמנו‭ ‬כש"י‭ ‬עגנון‭, ‬אלבר‭ ‬קאמי‭, ‬אלברט‭ ‬איינשטיין‭, ‬זיגמונד‭ ‬פרויד‭, ‬תיאודור‭ ‬הרצל‭, ‬הרמן‭ ‬הסה‭, ‬קארל‭ ‬יאספרס‭, ‬פרנץ‭ ‬קפקא‭, ‬אלזה‭ ‬לסקר–שילר‭, ‬תומס‭ ‬מאן‭, ‬מקס‭ ‬נורדאו‭ ‬ושטפן‭ ‬צווייג‭. ‬ההתכתבות‭ ‬הייתה‭ ‬עבור‭ ‬בובר‭ ‬כלי‭ ‬חשוב‭ ‬לדיון‭ ‬ברעיונותיו‭ ‬ולפיתוחם‭. ‬אחדות‭ ‬מן‭ ‬ההתכתבויות‭ ‬נמשכו‭ ‬כמה‭ ‬עשורים‭, ‬אחרות‭ ‬היו‭ ‬נקודתיות‭ ‬והתמקדו‭ ‬בנושאים‭ ‬מסוימים‭. ‬ראוי‭ ‬לציון‭ ‬שבובר‭ ‬לא‭ ‬היסס‭ ‬להתכתב‭ ‬עם‭ ‬דמויות‭ ‬שהמוניטין‭ ‬שלהן‭ ‬הוכתם‭ ‬בשל‭ ‬הצהרות‭ ‬אנטישמיות‭, ‬בהן‭ ‬הפילוסוף‭ ‬הגרמני‭ ‬מרטין‭ ‬היידגר‭. ‬נוסף‭ ‬על‭ ‬ההתכתבות‭ ‬הענפה‭ ‬כולל‭ ‬ארכיון‭ ‬המכתבים‭ ‬של‭ ‬בובר‭ ‬מאות‭ ‬מכתבים‭ ‬שנשלחו‭ ‬אליו‭ ‬מקוראי‭ ‬יצירתו‭ ‬ברחבי‭ ‬העולם‭, ‬וכן‭ ‬תשובותיו‭ ‬המעמיקות‭ ‬אליהם‭.‬

בעשורים‭ ‬שחלפו‭ ‬מאז‭ ‬פטירתו‭, ‬הקדישו‭ ‬אין–ספור‭ ‬חוקרים‭ ‬מרחבי‭ ‬העולם‭ ‬את‭ ‬מרצם‭ ‬לחקר‭ ‬מחשבתו‭ ‬המורכבת‭ ‬של‭ ‬מרטין‭ ‬בובר‭, ‬וכך‭ ‬שמרו‭ ‬על‭ ‬הפילוסופיה‭ ‬ההומניסטית‭ ‬שלו‭ ‬כיצירה‭ ‬חיה‭ ‬ורלוונטית‭ ‬בכל‭ ‬עת‭. ‬