סולטאן ומשורר
שמואל טרופ
הו אהוב, גם אם אומרים האוהבים שאהבתך קלה בתחילה
מעולם לא ראיתי בעולם דבר קשה ממנה!
בשורות אלה מופיע נושא חוזר ביצירתם של משוררים – מסַפְּפו עד שייקספיר: האוהב הסובל, המתלונן על אדישות מושא אהבתו. עם זאת כותב שיר זה לא היה משורר חסר פרוטה אלא השליט המפורסם ביותר במאה השש–עשרה, הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר (1494–1566).
סולימאן היה הסולטאן שמלך שנים רבות מכל שליט אחר בשושלת העות'מאנית. הוא כבש שטחים נרחבים באירופה, ערך רפורמה במערכת המשפט של האימפריה ומימן מיזמי בנייה רבים, בהם שיקום כיפת הסלע וחומות ירושלים העתיקה. ואולם סולימאן היה מפורסם לא פחות כמשורר. בשם העט 'מוחִבִּי' (האוהב) חיבר סולימאן דיוואן, אוסף שירים, שפיתח את המסורת השירית הפרסית המוקדמת. לדוגמה, השיר המצוטט כאן מתכתב עם קינת אוהבים קדומה מאת המשורר הפרסי והמיסטיקן הידוע חאפז.
סולימאן לא היה השליט העות'מאני היחיד שכתב שירה. קודמיו, בנו ושליטים נוספים הותירו אחריהם בתי שיר כתובים. יתרה מזאת, הסולטאנים העות'מאנים לא הסתפקו בכתיבת שירים אלא שימשו גם פטרונים של משוררים. במובן זה הייתה השירה אופנה רווחת בחצר המלוכה. הדבר ניכר מעותק יפהפה זה של הדיוואן מאת מוחבי. הדיוואן נוצר בימי חייו של הסולטאן, ככל הנראה בשנת 1553 לערך, והקישוטים המעטרים אותו מעידים על מיומנותם הגבוהה של האמנים בחצר המלוכה. זהו אחד מחמישה עותקים בלבד של החיבור, והיחיד שנמצא מחוץ לגבולות טורקיה. כתב היד כולל גם שירים שאינם ידועים לנו ממקום אחר, כמו אֵלֶגְיָה על מות מהמט, בנו ויורשו המיועד של סולימאן, משנת 1543.
