דילוג לתוכן

סל קניות

סל הקניות ריק

מאמר: נעים זמירות יהודי תימן

נעים זמירות יהודי תימן

נעים זמירות יהודי תימן

יעקב‭ ‬פוקס

רבי‭ ‬שלום‭ ‬שבזי‭ (‬נולד‭ ‬בשנת‭ ‬1619‭, ‬נפטר‭ ‬לאחר‭ ‬שנת‭ ‬1680‭) ‬הוא‭ ‬מן‭ ‬הדמויות‭ ‬האהובות‭ ‬ביותר‭ ‬על‭ ‬בני‭ ‬תימן‭, ‬ולשמו‭ ‬נקשרים‭ ‬כתרי‭ ‬תורה‭, ‬שירה‭, ‬קדושה‭ ‬ומסתורין‭. ‬על‭ ‬פי‭ ‬האגדה‭ ‬בכל‭ ‬ערב‭ ‬שבת‭ ‬היה‭ ‬עולה‭ ‬שבזי‭ ‬‮'‬בקפיצת‭ ‬הדרך‮'‬‭ ‬לארץ‭ ‬ישראל‭ ‬כדי‭ ‬לשבות‭ ‬באחת‭ ‬מערי‭ ‬הקודש‭. ‬

האהבה‭ ‬העממית‭ ‬הגדולה‭ ‬אליו‭ ‬מקורה‭ ‬בין‭ ‬השאר‭ ‬בתפיסתו‭ ‬כאדם‭ ‬היושב‭ ‬בתוך‭ ‬עמו‭. ‬איכותו‭ ‬האינטלקטואלית‭ ‬לא‭ ‬הייתה‭ ‬מנותקת‭ ‬מחיי‭ ‬המעשה‭, ‬ומאפיין‭ ‬זה‭ ‬ניכר‭ ‬בכל‭ ‬התחומים‭, ‬בתורתו‭ ‬ובשיריו‭. ‬חיבורו‭ ‬על‭ ‬התורה‭ ‬‮'‬חמדת‭ ‬ימים‮'‬‭ ‬הוא‭ ‬שילוב‭ ‬מופלא‭ ‬של‭ ‬שמיים‭ ‬וארץ‭. ‬נוסף‭ ‬על‭ ‬פירושים‭ ‬על‭ ‬דרך‭ ‬הפשט‭ ‬והסוד‭ ‬משלב‭ ‬שבזי‭ ‬בחיבור‭ ‬סיפורים‭ ‬עממיים‭, ‬ובהם‭ ‬שדים‭, ‬קוסמים‭ ‬ובעלי‭ ‬כוחות‭ ‬שונים‭. ‬העולם‭ ‬על‭ ‬כל‭ ‬צבעיו‭ ‬וצורותיו‭ ‬חי‭ ‬בהרמוניה‭ ‬ובכפיפה‭ ‬אחת‭. ‬אמנם‭ ‬קומתו‭ ‬הרוחנית‭ ‬של‭ ‬שבזי‭ ‬הייתה‭ ‬גבוהה‭ ‬ומרוחקת‭, ‬אך‭ ‬בתוך‭ ‬עמו‭, ‬אמונותיו‭ ‬ופחדיו‭ ‬הוא‭ ‬חי‭.‬

באורח‭ ‬דומה‭ ‬גם‭ ‬שירתו‭ ‬נובעת‭ ‬בחלקה‭ ‬הגדול‭ ‬מתוך‭ ‬העם‭, ‬והיא‭ ‬נכתבה‭ ‬למענו‭. ‬שבזי‭ ‬כואב‭ ‬את‭ ‬סבלות‭ ‬אחיו‭ ‬המושפלים‭, ‬‮"‬אשר‭ ‬המה‭ ‬בתוך‭ ‬תימן‭ ‬עזובים‮"‬‭, ‬ומבטא‭ ‬את‭ ‬תקוותם‭ ‬לשיפור‭ ‬מצבם‭ ‬האומלל‭. ‬שיריו‭ ‬מבטאים‭ ‬את‭ ‬קולו‭ ‬הזועק‭ ‬והמתחנן‭ ‬של‭ ‬העם‭, ‬ובד‭ ‬בבד‭ ‬הוא‭ ‬משמיע‭ ‬באוזניו‭ ‬גם‭ ‬קולות‭ ‬נחמה‭ ‬ותקווה‭. ‬

בכתב‭ ‬היד‭ ‬האוטוגרפי‭ ‬של‭ ‬קובץ‭ ‬שירי‭ ‬שבזי‭ (‬דיוואן‭) ‬כלולים‭ ‬שירים‭ ‬בשלוש‭ ‬שפות‭ ‬‮–‬‭ ‬עברית‭ ‬ערבית‭ ‬וארמית‭ ‬‮–‬‭ ‬ויש‭ ‬בהם‭ ‬געגועים‭ ‬לתפארת‭ ‬העבר‭, ‬קינה‭ ‬על‭ ‬כאבי‭ ‬ההווה‭ ‬וציפייה‭ ‬לנחמות‭ ‬העתיד‭. ‬בכמה‭ ‬משירי‭ ‬הקובץ‭ ‬שבזי‭ ‬מביע‭ ‬צער‭ ‬רב‭ ‬על‭ ‬ספרי‭ ‬הקודש‭ ‬שנאלצו‭ ‬היהודים‭ ‬הגולים‭ ‬לגנוז‭ ‬עד‭ ‬שובם‭ ‬בחלוף‭ ‬הגזרה‭, ‬ומייחל‭ ‬לרגע‭ ‬שבו‭ ‬יוכלו‭ ‬לחזור‭ ‬אל‭ ‬הספרים‭, ‬לפתוח‭ ‬אותם‭ ‬שוב‭ ‬וללמוד‭ ‬בהם‭. ‬

אִם‭ ‬רְצוֹנָךְ‭, ‬יְדִיד‭, ‬תִּשְׂמְחָה‭, ‬
בַּקְּשָׁה‭ ‬יוֹנָה‭ ‬אֲשֶׁר‭ ‬שֻׁולְּחָה‭,‬
וַהֲדַר‭ ‬חֻופָּה‭ ‬אֲשֶׁר‭ ‬זָרְחָה‭,‬
קַבְּצָה‭ ‬הָעָם‭ ‬אֲשֶׁר‭ ‬נֶחֱשַׁל‭.‬
לֵךְ‭ ‬בְּתוֹךְ‭ ‬שִׁבְטַי‭ ‬אֲשֶׁר‭ ‬נִפְרְזוּ
כִּי‭ ‬סְפָרֵינוּ‭ ‬כְּלָל‭ ‬נִגְנְזוּ‭,‬
חַסְדְּךָ‭, ‬צוּרִי‭, ‬בְּרוֹן‭ ‬יֶחֱזוּ‭,‬
אָוהֳלֵי‭ ‬רַעְיָה‭, ‬יְדִידִי‭, ‬שְׁתַל‭. (‬25א‭)‬
‭...‬
שׁוּר‭ ‬וְקַנֵּא‭, ‬יוֹצְרִי‭, ‬עַל‭ ‬שְׁמָךְ‭,‬
וַעֲזוֹר‭ ‬גּוֹלֶה‭ ‬וְנִרְדָּף‭ ‬וּמָךְ‭,‬
וּזְכְּרָה‭ ‬תוֹרָה‭ ‬וְרוֹב‭ ‬רַחֲמָךְ‭,‬
עַל‭ ‬סְפָרִים‭ ‬הַגְּנוּזִים‭ ‬חֲמַל‭.‬
תַּאֲוַת‭ ‬נַפְשִׁי‭ ‬לְיוֹם‭ ‬מַעֲמָד‭,‬
אֶפְתְּחָה‭ ‬סִפְרִי‭ ‬שְׁהוּא‭ ‬נֶחֱמָד‭,‬
תֵּן‭ ‬רְשׁוּת‭ ‬לַדָּל‭, ‬אֱמוֹר‭: ‬‮"‬קוּם‭ ‬לְמָד‭!‬‮"‬‭,‬
חַסְדְּךָ‭ ‬עָלַי‭ ‬יְזַלֵּף‭ ‬כְּטַל‭. (‬25ב‮–‬26א‭)‬
‭*‬
שַׁאֲלִי‭, ‬בַּת–גַּלִּים‭, ‬חֵן‭ ‬יְקָרִים‭,‬
הֵיךְ‭ ‬יְדִידִי‭ ‬יַעְלִים‭ ‬הַסְּפָרִים‭,‬
מַלְאֲכֵיהֶם‭ ‬גּוֹלִים‭ ‬בַּיְּעָרִים‭,‬
מִי‭ ‬יְחַזֵּק‭ ‬חֶלְשִׁי‭ ‬מִמְּצוּדָה‭,‬
רַעֲיָה‭ ‬בָּאֵפֶר‭ ‬הִיא‭ ‬לְכוּדָה‭.‬
בַּעֲלֵי‭ ‬סוֹד‭, ‬בִּינוּ‭ ‬זֶה‭ ‬בְּסִיבָּה‭,‬
בַּעֲבוּר‭ ‬תַּאְמִינוּ‭, ‬כִּי‭ ‬יְדִיד‭ ‬בָּא‭,‬
בַּעֲרָב‭ ‬תָּלִינוּ‭ ‬קֵץ‭ ‬בְּחִיבָּה‭... (‬39א‭)‬
קטעי‭ ‬שיר‭ ‬מתוך‭ ‬אוסף‭ ‬השירים‭ (‬דיוואן‭) ‬שכתב‭ ‬שבזי