אגדה פילוסופית

סטפן‭ ‬ליט

בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים חווה הרמן הסה (1877–1962) תקופת משבר שפגעה בכתיבתו. בתקופה זו מצא הסופר הגרמני־שוויצרי הנודע, לימים חתן פרס נובל לספרות, נחמה בציור בצבעי מים. הסה צייר אלפי ציורים ואף יצר יצירות אשר שילבו ציור בספרות, בהן שירים מאוירים וכן אגדה בהשראת כתבי יד ססגוניים מן המזרח, ושמה ׳גלגוליו של פיקטור׳.

הסה יצר כמאה עותקים של האגדה, כתובים ומאוירים בידו, כמה מהם חילק לחברים כמתנה ואת השאר מכר, תחילה כדי לכסות את הוצאותיו, ובהמשך, כאשר זכה בהצלחה בין־לאומית, תרם את ההכנסות מהמכירה לצדקה. בראשונים שקיבלו עותק במתנה, היו הסופר הצרפתי רומן רולן, המו״ל של הסה סמואל פישר וכן אשתו השנייה רות ונגר, שממנה שאב הסה השראה ליצירתו. ׳גלגוליו של פיקטור׳ היא אגדה על הרמוניה, על יכולתו של האדם להשתנות ועל אהבה. שילוב הנושאים והציורים הצבעוניים שכנעו אוהבי ספר ואניני טעם רבים לרכוש עותק של היצירה. הסה סירב לפרסם את יצירתו בדפוס ונתן את הסכמתו לכך רק בשנת 1954, כאשר חש שהוא זקן מכדי להמשיך ליצור עותקים נוספים בעצמו.

בשנת 1932 פנה אל הסה מנחם וייץ מירושלים ורכש ממנו עותק של היצירה; אחת־עשרה שנים מאוחר יותר תרם וייץ את הפריט יקר הערך לספרייה הלאומית. ‬

‬