מאמר: יום אחרון לשלטון זרים
יום אחרון לשלטון זרים
חזי עמיאור
לא היה עוד בוקר מתוח ומרגש כבוקרו של יום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, יום פקיעת המנדט הבריטי וההכרזה הצפויה על הקמת מדינת ישראל. מלחמת העצמאות ניטשה במלוא עוזה, הקרבות היו קשים והאבדות כבדות, אך עיתונים מכל הגוונים ומכל המחנות שהופיעו באותו בוקר בדוכני הרחוב, נשאו כותרות חגיגיות, המבשרות על הכרזת העצמאות הצפויה.
ביום כה דרמטי נדרשה תגובה עיתונאית הולמת גם לאחר שהגיע הרגע המיוחל. וכך, מייד עם תום טקס הכרזת העצמאות בתל אביב, כשעתיים לפני כניסת השבת, קידם את פני ההמון הנרגש ברחובות עיתון אשר נדפס במיוחד לקראת שעת ההכרזה. העיתון 'יום המדינה' נדפס ביוזמת עורכי העיתונים כולם, וכל העיתונים היומיים הגדולים היו שותפים לו.
המציאות הפוליטית במדינה–שבדרך הייתה מפולגת, והעיתונים הגדולים, אשר היו ברובם מפלגתיים, היו הבמה שעליה התנצחו ימין ושמאל, מרקסיסטים ודתיים, ליברלים וסוציאליסטים. אמנם הרגע הגדול איחד את כולם, אך ספק אם איחוד זה היה מתממש אילולא הוכשרה הקרקע לקראתו: חמישה שבועות קודם להקמת המדינה נאלצו העיתונים הגדולים בירושלים הנצורה לשלב ידיים לראשונה ולהוציא לאור עיתון משותף – 'ידיעות ירושלים'. שם נזרע זרע שיתוף הפעולה השברירי, והוא שאפשר את היוזמה המשותפת של 'יום המדינה'.
מעצם טיבו הקפידו עורכי 'יום המדינה' לדווח על האירועים הגדולים ונמנעו מפרשנויות ומהבעת דעות כדי להימנע ממחלוקות. כל תוכנו של העיתון אמר היסטוריה. אפילו ציון התאריך בראש העמוד היה חגיגי ונרגש: "יום שישי, ה' אייר, תש"ח – 14 במאי 1948 – שעה 4 אחר הצהרים – יום אחרון לשלטון זרים".
תחת הכותרת "העם מכריז על מדינת ישראל" ולצד דיוקנו של הרצל, חוזה המדינה, הופיע נוסח הכרזת העצמאות. בעיתון הובאו המנשרים הראשונים של הממשלה הזמנית, בראשם ההודעה על ביטול חוקי 'הספר הלבן' הבריטיים ומודעות לעידוד המלווה הלאומי ולפרסום גיוס החובה.
'יום המדינה', ה' באייר תש"ח, ייצג רגע של אחדות נדירה – אפילו יצר התחרות הטבוע במעשה העיתונות נכנע לנוכח גודלו.
