מאמר: הגיבור הנשכח של המוזיקה הערבית
הגיבור הנשכח של המוזיקה הערבית
גילה פלם
לאורך המאה התשע–עשרה ותחילת המאה העשרים מוזיקאים יהודים בבגדד מילאו תפקיד חשוב במוזיקה העיראקית. המוסלמים והיהודים חלקו את אהבתם למוזיקה הערבית המקומית, והמוזיקאים היהודים היו ידועים ומוערכים בשל אמנותם, ידיעתם וחדשנותם בהלחנה ובביצוע. אחד המוזיקאים המקצועיים, מלחין ונגן עוּד, היה עזרא אהרן שעשוע (1903–1995), שנודע גם בשם עזוּרי הארון או עזוּרי אפנדי. בשנת 1932 הוא נבחר לעמוד בראש משלחת המוזיקאים העיראקים שנשלחה לקונגרס העולמי למוזיקה ערבית בקהיר, שם זכה בתואר 'מוזיקאי מצטיין'.
בקהיר פגש אהרן את האתנו–מוזיקולוג היהודי רוברט לכמן, אשר נשלח מטעם ארכיון הצליל הגרמני להקליט את הקונגרס ולהשתתף בו. ב–1935 התיישב אהרן בירושלים, ובה פגש שוב בלכמן וסייע בידו לתעד את המסורות המוזיקליות המזרחיות המקומיות.
אהרן המשיך לנגן ולהלחין וכתב מאות שירים דתיים וחילוניים בכתב תווים מערבי. הוא היה ממקימי תחנת הרדיו המנדטורית (PBS), לימים תחנת הרדיו 'קול ישראל', ובשנת 1939 מונה לעמוד בראש מחלקת תוכניות המוזיקה המזרחית. בשנת 1951 ייסד אהרן את תזמורת 'קול ישראל' בערבית ושימש מנהלה המוזיקלי. תפיסתו המוזיקלית הרחבה והידע המעמיק שלו במוזיקה הערבית אפשרו לו להרחיב את הרפרטואר ולכלול גם מוזיקה מצרית פופולרית לצד המוזיקה העיראקית הקלסית. שילוב זה שירת את 'קול ישראל', אשר שאף להגיע למאזינים בקרב קהילות יהודיות בארצות ערב ובעולם הערבי בכלל.
תרומתו הגדולה של עזרא אהרן לתרבות הישראלית לא זכתה להכרה בחברה הישראלית. הכישרון והידע הרחב שלו במוזיקה ואפילו גישתו הפרגמטית לא סייעו בידו להשתלב בתרבות הישראלית המתהווה; זו הייתה מנת חלקם של מוזיקאים יהודים רבים שעזבו את ארצות ערב ובאו לישראל בשנותיה הראשונות והתקבלו בהתעלמות או בדחייה. במאה העשרים ואחת מבַצעים וחוקרים ישראלים צעירים מגלים מחדש את המוזיקאים האלה, וגילויָם מפיח תקווה לתחיית מורשת המוזיקה הערבית–היהודית ולהכרה ביוצריה הנשכחים.
