לדני וחבריו בנכר

נתי‭ ‬גבאי

בערבו‭ ‬של‭ ‬יום‭ ‬16‭ ‬בינואר‭ ‬1948‭ ‬יצאו‭ ‬שלושים‭ ‬וחמישה‭ ‬לוחמים‭ ‬מן‭ ‬הפלמ‮"‬ח‭ ‬ו'ההגנה‮'‬‭ ‬במסע‭ ‬רגלי‭, ‬שמטרתו‭ ‬להביא‭ ‬אספקה‭ ‬ותחמושת‭ ‬לגוש‭ ‬עציון‭ ‬הנצור‭. ‬מפקד‭ ‬הכוח‭ ‬היה‭ ‬דני‭ ‬מס‭. ‬‮'‬מחלקת‭ ‬ההר‮'‬‭ ‬התגלתה‭ ‬לפנות‭ ‬בוקר‭ ‬והוקפה‭ ‬בכוח‭ ‬גדול‭ ‬של‭ ‬ערבים‭ ‬מקומיים‭. ‬כל‭ ‬חיילי‭ ‬המחלקה‭ ‬נפלו‭ ‬בקרב‭.‬

באותה‭ ‬העת‭ ‬נשלח‭ ‬המשורר‭ ‬חיים‭ ‬גורי‭ (‬1923‮–‬2018‭) ‬לאירופה‭ ‬כדי‭ ‬לסייע‭ ‬בקידום‭ ‬ההעפלה‭ ‬לארץ‭, ‬ובהכשרת‭ ‬צעירים‭ ‬יהודים‭ ‬לקראת‭ ‬עלייתם‭ ‬כדי‭ ‬שיוכלו‭ ‬להצטרף‭ ‬לכוח‭ ‬המגן‭ ‬העברי‭ ‬ולפעול‭ ‬להשגת‭ ‬נשק‭ ‬וציוד‭ ‬צבאי‭. ‬באחד‭ ‬הבקרים‭, ‬בעודו‭ ‬מסייע‭ ‬לניצולי‭ ‬שואה‭ ‬הונגרים‭ ‬בווינה‭, ‬נתקל‭ ‬גורי‭ ‬בעיתון‭ ‬צבאי‭ ‬אמריקאי‭ ‬וקרא‭ ‬על‭ ‬גורלה‭ ‬של‭ ‬‮'‬מחלקת‭ ‬ההר‮'‬‭. ‬

שבועיים‭ ‬לאחר‭ ‬מכן‭ ‬קרא‭ ‬גורי‭ ‬בחדרו‭ ‬השכור‭ ‬בבודפשט‭ ‬מכתבים‭ ‬ועיתונים‭ ‬שהגיעו‭ ‬אליו‭ ‬מביתו‭ ‬בתל‭ ‬אביב‭. ‬כשגילה‭ ‬את‭ ‬רשימת‭ ‬שלושים‭ ‬וחמישה‭ ‬הלוחמים‭,‬‭ ‬בהם‭ ‬חברו‭ ‬דני‭ ‬מס‭, ‬ניגש‭ ‬המשורר‭ ‬למכונת‭ ‬הכתיבה‭ ‬וחיבר‭ ‬קינה‭, ‬הכתובה‭ ‬בקולותיהם‭ ‬של‭ ‬מי‭ ‬שכונו‭ ‬‮'‬הל‮"‬ה‮'‬‭. ‬ברגע‭ ‬של‭ ‬עצבות‭ ‬ותסכול‭ ‬זרק‭ ‬גורי‭ ‬את‭ ‬הדף‭ ‬לעבר‭ ‬תנור‭ ‬הפחמים‭ ‬שעמד‭ ‬בקצה‭ ‬החדר‭.‬

למחרת‭ ‬הגישה‭ ‬לו‭ ‬בעלת‭ ‬הבית‭ ‬את‭ ‬הדף‭ ‬המקומט‭ ‬שהוציאה‭ ‬מאחורי‭ ‬התנור‭. ‬היא‭ ‬סיפרה‭ ‬לו‭ ‬שבעלה‭ ‬המנוח‭ ‬היה‭ ‬סופר‭, ‬ולכן‭ ‬היא‭ ‬מכירה‭ ‬משוררים‭ ‬ואת‭ ‬נטייתם‭ ‬להתחרט‭ ‬על‭ ‬שהשמידו‭ ‬את‭ ‬יצירתם‭ ‬ברגע‭ ‬של‭ ‬סערת‭ ‬נפש‭. ‬גורי‭ ‬התבונן‭ ‬במילים‭ ‬שכתב‭, ‬ערך‭ ‬כמה‭ ‬תיקונים‭ ‬ושלח‭ ‬את‭ ‬השיר‭ ‬לתל‭ ‬אביב‭, ‬שם‭ ‬הוא‭ ‬פורסם‭ ‬כחודשיים‭ ‬לאחר‭ ‬נפילת‭ ‬הל‮"‬ה‭. ‬מאז‭ ‬הפך‭ ‬השיר‭ ‬‮'‬הִנֵּה‭ ‬מֻטָּלוֹת‭ ‬גּוּפוֹתֵינוּ‮'‬‭ ‬לאבן‭ ‬פינה‭ ‬בתרבות‭ ‬הזיכרון‭ ‬הישראלית‭.‬