שאמיל הלוחם הסוּפי

שמואל‭ ‬טרופ

המנהיג האסלאמי של הקווקז האימאם שאמיל (1797–1871) הצליח למנוע את כניסתה של האימפריה הרוסית לאזור במשך עשרים וחמש שנים. שאמיל, אסטרטג מחונן ולוחם ללא חת, הוביל בהצלחה את לוחמת הגרילה כנגד הכוחות הרוסיים למרות עליונותם הצבאית. הוא איחד את אנשי צ׳צ׳ניה ודאגסטן, הפיח בהם רוח לחימה וזכה להערכה ולהערצה מצד מלכים ושליטים ברחבי העולם. במעשי גבורה נועזים שכמו נלקחו מסרט הוליוודי, ניצל שאמיל ממוות יותר מפעם אחת. כאשר נלכד לבסוף, חנן אותו הצאר, והוא חי חיים נוחים בסנט פטרבורג עד מותו בעיר מדינה בשנת 1871.

נוסף על תפקידו כמנהיג צבאי היה שאמיל מלומד דתי ודרשן. הידע הנרחב שלו ניכר בספריית כתבי היד שאסף, ובה יצירות קלסיות וטקסטים בתחומי פרשנות הקוראן, מסורות על הנביא מוחמד, הלכה מוסלמית ומיסטיקה סוּפית לצד חיבורים מן המאות השמונה־עשרה והתשע־עשרה מאת מלומדים מוסלמים, בני הקווקז. מעניינות במיוחד היצירות הרבות העוסקות בשפה, בלשון וברטוריקה הערבית. אזור הקווקז ניקז לתוכו עשרות שפות, אולם אף שבמשך שנים רבות שלטו בו שושלות דוברות פרסית וטורקית, הערבית תמיד שימשה בו השפה הספרותית הגבוהה.

לאחר שנלכד והוגלה בשנת 1859, ביקש שאמיל לבנות מחדש את ספרייתו, שנבזזה בהיעדרו. בנו מוחמד ע׳אזי המשיך את מאמצי אביו גם לאחר שעזב את דאגסטן כדי לשרת כקצין באימפריה העות׳מאנית.

המלומד וסוחר כתבי היד אברהם שלום יהודה קנה, ככל הנראה באיסטנבול, כמאה ושלושים כרכים של כתבי יד מוסלמיים קווקזיים, רבים מהם נושאים את חתימתו וחותמתו של שאמיל. חלק הארי של האוסף הגיע לאוניברסיטת פרינסטון, אולם שלושים מכתבי היד אצורים באוסף האסלאם והמזרח התיכון בספרייה הלאומית. בכתבי יד אלה עותק משנת 1846 של חיבור מאת המלומד המצרי בן המאה השש־עשרה אבן חג׳ר אלהית׳מי, העוסק בחוקיותם של ארבעת החליפים הראשונים, ובו מוטבעת חותמתו של שאמיל. עוד מצויים באוסף שני כתבי יד שהעתיק בחלקם או במלואם האימאם הראשון של דאגסטן מוחמד.