מאמר: ממעמקים קראתיך
ממעמקים קראתיך
אולגה למפרט
קהילת היהודים בבוכרה – קהילה מסורתית מאוד, האמונה על הפולחן היהודי ודוברת ניב יהודי־פרסי מקומי – ניצבה בפני משבר עמוק עם עליית הקומוניזם באזור בשנת 1920. יהודי הקהילה היו מחויבים עד מאוד למסורת, לשמירת המצוות ולכתבי הקודש, ואילו המשטר הסובייטי רדף את המאמינים בדת בכלל ואת המאמינים בדת היהודית בפרט. יהודי בוכרה לא יכלו עוד להנחיל לילדיהם בחופשיות את המסורת היהודית ואת השפה העברית, והן השתמרו בעיקר בקרב חברי הקהילה המבוגרים, שלא גדלו תחת עינו הפקוחה של המשטר הסובייטי.
בשנות השמונים של המאה העשרים החלו פעילים מתוך הקהילה לערוך בחשאי שיעורי עברית ואף השיגו מספר מוגבל של סידורי תפילה. עם זאת כמה דורות לא למדו את השפה כלל ולא הכירו צדדים רבים של היהדות. גם בפעמים שבהם חשו אנשים צעירים בצורך להתפלל – אם בעקבות פטירתו של הורה ששמר על המסורת היהודית, ואם בשל רגש דתי שפיעם בהם – הם לא ידעו לקרוא את התפילות בשפת המקור.
אחד הפתרונות היה לתעתק את התפילות העבריות לכתב הקירילי, שכפו הרשויות הסובייטיות, ולתרגם אותן לשפה הבוכרית המקומית. אחד מחברי הקהילה, איש בעל ידע רחב, שאל את אחד מסידורי התפילה המעטים, תיעתק את הטקסט והוסיף תרגום. כך המשיכה מסורת כתבי היד היהודיים של העת העתיקה וימי הביניים גם בעת המודרנית.
זה הרקע לכתב היד המוצג כאן: סידור תפילה שנכתב בתעתיק קירילי ובתרגום בוכרי בטשקנט בשנת 1986, שנים ספורות לפני התפרקות ברית המועצות ופתיחתם מחדש של ארגוני הקהילה היהודית.
